במשך 24 שנה חיה סיגלית עם בן מיעוטים, וברחה לעצמאות הפרטית שלה ושל ארבעת ילדיה. כמו המעבר הקשה מיום הזיכרון ליום העצמאות, מהכאב הגדול אל השמחה, כך חייה הפכו מחושך לאור גדול.
חג הפסח מסמל בעיניה יציאה מעבדות לחירות, מהחושך לאור, לאמונה. יום העצמאות מסמל עבורה את היציאה לעצמאות הפרטית שלה ושל ילדיה - MY LIFE MY RULES. במשך 24 שנה חייתה במקום אפל וסגור, שבו הקשר לא היה בריא, מבלבל וכלל תלות וחוסר אונים.
עם השנים חוו ילדיה בלבול זהות קשה: בחברה הערבית הציקו להם בעקבות אימם היהודייה, ובעולם היהודי הכירו אותם בקושי. לא פעם נשאלתי על ידי אחד הילדים, "מי אני? לאן אני שייך?", ובגרון חנוק עניתי לו, "אתה יהודי, אתה בן של יהודייה. הדת נקבעת לפי האמא."
לאורך השנים נלחמתי על יהדותי ורציתי להחדיר לילדיי את ערכי היהדות, כדי שיידעו מי אני ומהיכן הגעתי. החבאתי להם ספרי תהילים במיטה ודיברתי איתם בעברית. פעמים רבות ספגתי אלימות קשה מבן זוגי בעקבות זאת, אך לא ויתרתי. כשהוא אסר עלינו לחגוג שבתות וחגים יהודיים, ברחתי עם ילדיי למשפחתי היהודייה לחגוג איתם, כדי שילדיי יספגו אווירה יהודית וירגישו חלק מהעם היהודי.
אחרי שנים ברחתי; הגעתי לעצמאות האישית שלי בכוחותיי ועם תמיכה מקיפה מעמותת "יד לאחים". הם סייעו לי לעמוד על רגליי ויצאתי לדרך חדשה. התקדמתי צעד אחר צעד, גם כאשר לא ידעתי כיצד תיראה הדרך ומה צופן לי העתיד; כל צעד האיר את הצעד הבא.
כולנו טועים וכולנו נופלים, אך חשוב לדעת לקום.
היום אני אישה חזקה ומאושרת. הגעתי לעצמאות הפרטית שלי, למקורות ולחופש שחיכיתי לו; חזרתי לעם הנבחר, העם היהודי, שחוגג גם הוא היום עצמאות ואת היותו עם חזק בארצו. כמו המעבר הקשה מיום הזיכרון ליום העצמאות, מהכאב הגדול אל השמחה האדירה, כך חיי הפכו מחושך לאור גדול. מזל טוב לך, מדינה יקרה ואהובה שלי; שנהיה עצמאיות וחזקות לנצח.