להלן הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
ראשון לציון: בשנת 2000 הצטרפה ראשון לציון לארבע הערים הגדולות בנוסף לערים הוותיקות - ירושלים, תל אביב וחיפה - בחצותה את קו 200 אלף התושבים, זאת למרות ההאטה שנרשמה בגידולה: גידול שנתי של 2.5% לעומת 5% בשנים קודמות. השתקעות ראשונה של עולים (2,5000 עולים), היתה מרכיב גידול העיקרי של ראשון לציון בשנ הזו (כמו ביתר הערים הגדולות).
חיפה: בחיפה נרשם הגידול הנמוך ביותר (0.8%) מבין ארבע הערים הגדולות. הזדקנות אוכלוסייה והגירה פנימית שלילית, בעיקר של צעירים, הביאו לריבוי טבעי נמוך מאוד (600 נפש), ולמאזן הגירה פנימית שלילי (2,900 נפש פחות). השתקעות ראשונה של עולים בעיר (4,400 עולים) מנעה גידול שלילי בחיפה. חיפה היא ישוב מעורב בו גרים יהודים וערבים. שיעורי הגידול של האוכלוסיה הערבית בחיפה גבוהים בדרך כלל מאלה של האוכלוסיה היהודית.
ירושלים: הגידול בירושלים היה בשנת 2000 - 1.7% . הגידול בשנים האחרונות היה בעיקר באוכלוסיה הערבית: ריבוי טבעי גבוה (3.2%) שמקורו בפריון גבוה והרכב גילים צעיר, הביא בשנת 2000 לתוספת של 6,5000 נפש. יחד עם תוספת של תושבים בעקבות איחוד משפחות, הסתכם שיעור הגידול של האוכלוסיה הערבית בירושלים ב- 3.7% שהיו כשני שליש מסך כל הגידול של העיר.
באוכלוסיה היהודית, נרשם ריבוי טבעי גבוה (1.9% תוספת של 8,6000 נפש לאוכלוסיה), אולם מאזן ההגירה הפנימית היה שלילי - בעטיו הפסידה ירושלים יותר מ-8000 תושבים מאוכלוסייתה. (מספר מצטבר של יותר מ-40,000 תושבים בחמש השנים האחרונות).
התהליכים בשנת 2000 בירושלים משקפים במידה רבה את המתרחש בעיר זה שנים: ריבוי טבעי גבוה של האוכלוסיה הערבית, לעומת שיעורי עזיבה גבוהים של האוכלוסיה היהודית - אשר מקזזים במידה רבה את תוספת האוכלוסיה מריבוי טבעי גבוה ומשיעורי השתקעות עולים (ירושלים בולטת בשיעורים נמוכים של השתקעות עולים מאז החל גל העלייה הנוכחי).
פערי הגידול בין האוכלוסיה היהודית והערבית בעיר, משפיעים על הרכב האוכלוסיה: בתחילת שנות ה-70 היה חלקה של האוכלוסיה הערבית קצת פחות מ-27%, במהלך שונת השמונים - 29%, והיום קרוב ל-32% מכלל תושבי העיר.
תל-אביב יפו: הגידול בעיר תל-אביב יפו מראה בשנתיים האחרונות סימני התאוששות: בשנה האחרונה נוספו לעיר 3,700 נפש - גידול של 1.1% - התוספת השנתית הגדולה ביותר מזה שנים רבות. בשנים האחרונות, מאז החלה ההאטה בקצב ההגעה של עולים לישראל בכלל ולתל אביב בפרט, שיעורי הגידול של תל אביב היו אפסיים ואף שליליים.
ראשון לציון: בשנת 2000 הצטרפה ראשון לציון לארבע הערים הגדולות בנוסף לערים הוותיקות - ירושלים, תל אביב וחיפה - בחצותה את קו 200 אלף התושבים, זאת למרות ההאטה שנרשמה בגידולה: גידול שנתי של 2.5% לעומת 5% בשנים קודמות. השתקעות ראשונה של עולים (2,5000 עולים), היתה מרכיב גידול העיקרי של ראשון לציון בשנ הזו (כמו ביתר הערים הגדולות).
חיפה: בחיפה נרשם הגידול הנמוך ביותר (0.8%) מבין ארבע הערים הגדולות. הזדקנות אוכלוסייה והגירה פנימית שלילית, בעיקר של צעירים, הביאו לריבוי טבעי נמוך מאוד (600 נפש), ולמאזן הגירה פנימית שלילי (2,900 נפש פחות). השתקעות ראשונה של עולים בעיר (4,400 עולים) מנעה גידול שלילי בחיפה. חיפה היא ישוב מעורב בו גרים יהודים וערבים. שיעורי הגידול של האוכלוסיה הערבית בחיפה גבוהים בדרך כלל מאלה של האוכלוסיה היהודית.
ירושלים: הגידול בירושלים היה בשנת 2000 - 1.7% . הגידול בשנים האחרונות היה בעיקר באוכלוסיה הערבית: ריבוי טבעי גבוה (3.2%) שמקורו בפריון גבוה והרכב גילים צעיר, הביא בשנת 2000 לתוספת של 6,5000 נפש. יחד עם תוספת של תושבים בעקבות איחוד משפחות, הסתכם שיעור הגידול של האוכלוסיה הערבית בירושלים ב- 3.7% שהיו כשני שליש מסך כל הגידול של העיר.
באוכלוסיה היהודית, נרשם ריבוי טבעי גבוה (1.9% תוספת של 8,6000 נפש לאוכלוסיה), אולם מאזן ההגירה הפנימית היה שלילי - בעטיו הפסידה ירושלים יותר מ-8000 תושבים מאוכלוסייתה. (מספר מצטבר של יותר מ-40,000 תושבים בחמש השנים האחרונות).
התהליכים בשנת 2000 בירושלים משקפים במידה רבה את המתרחש בעיר זה שנים: ריבוי טבעי גבוה של האוכלוסיה הערבית, לעומת שיעורי עזיבה גבוהים של האוכלוסיה היהודית - אשר מקזזים במידה רבה את תוספת האוכלוסיה מריבוי טבעי גבוה ומשיעורי השתקעות עולים (ירושלים בולטת בשיעורים נמוכים של השתקעות עולים מאז החל גל העלייה הנוכחי).
פערי הגידול בין האוכלוסיה היהודית והערבית בעיר, משפיעים על הרכב האוכלוסיה: בתחילת שנות ה-70 היה חלקה של האוכלוסיה הערבית קצת פחות מ-27%, במהלך שונת השמונים - 29%, והיום קרוב ל-32% מכלל תושבי העיר.
תל-אביב יפו: הגידול בעיר תל-אביב יפו מראה בשנתיים האחרונות סימני התאוששות: בשנה האחרונה נוספו לעיר 3,700 נפש - גידול של 1.1% - התוספת השנתית הגדולה ביותר מזה שנים רבות. בשנים האחרונות, מאז החלה ההאטה בקצב ההגעה של עולים לישראל בכלל ולתל אביב בפרט, שיעורי הגידול של תל אביב היו אפסיים ואף שליליים.