לקראת הדיון בבג"ץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר החלו עימותים בין משפחות שכולות מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים. הדיון בהרכב מורחב צפוי להתרחש ללא נוכחות קהל.

השופטים שיכריעו בעתירות הם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, עפר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. הם יידרשו להכריע אם להפוך את הצו הזמני שהוציאו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לצו מוחלט.

לפני הדיון כינסו המשפחות הצהרה לתקשורת בהשתתפות רובי וחגית חן, הוריו של החלל החטוף איתי חן; השר לשעבר יזהר שי, אביו של ירון שנפל בקרב ב-7 באוקטובר; איל אשל, אביה של רוני שנפלה במוצב נחל עוז; וגדי קדם, שבתו תמר, בעלה ושלושת ילדיהם נרצחו בניר עוז.

"לא נשתוק, לא נוותר עד שהאמת תצא לאור. אף אחד לא צריך לפחד מהאמת, גם לא ראש הממשלה", אמר חן. "אנחנו עדים בזמן האחרון למסע הסתה פרועה. אין יותר מקום לדמעות ולמריחות, הגיע הזמן לפסק דין היסטורי", אמר אשל. "ראש הממשלה בוחר שוב ושוב בדרך הפילוג. כך זה נראה הבוקר הזה כאן - הוא מוביל את המדינה למלחמת אחים, כך זה נראה סביבי, רק כדי לברוח מאחריות".

חגית חן, אימו של סמ"ר איתי חן ז"ל, חברת מועצת אוקטובר: "אי אפשר לבקש מאיתנו לקבור את הילדים שלנו ביחד עם האמת". רובי חן, אביו של סמ"ר איתי חן ז"ל הוסיף: "אל תיכנעו ללחצים, תעמדו לצד האמת, לצד הצדק, לצד המשפחות. אף אחד, כולל ראש הממשלה, לא צריך לפחד מהאמת. אף אחד לא צריך לפחד מהאמת. אחרי כל כך הרבה זמן הגיע הזמן להכרעה, הגיע הזמן לפסק דין מחייב, אם הממשלה לא מוכנה להקים ועדה - אז בית המשפט צריך לומר את דברו".

"הדם של הילדים שלי על הידיים של שופטי בג"ץ, אלה שמכרו אותנו את עם ישראל. מכרו לנו את הילדים", אמר יוסף, אבא של עמית כהן שנרצח בנובה. מנגד משפחות שכולות אחרות דורשות ועדת חקירה לאומית משום שהן לא סומכות על החלטות בג"ץ.

עמדת הממשלה, המיוצגת בנפרד מהיועצת המשפטית לממשלה באמצעות עו"ד פרטי, היא כי הסמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית נתונה לה בלבד. לטענתה, התערבות שיפוטית בנושא תהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ואף תהווה תקדים. "לאקט קיצוני שכזה אין תקדים", נמסר מטעמה.

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הציגה עמדה הפוכה לחלוטין. בתשובתה לבית המשפט כתבה כי הימנעות הממשלה מהקמת ועדת חקירה פוגעת באופן חמור ביכולת להגיע לחקר האמת ומעכבת בדיקה מקצועית ועצמאית.

לדבריה, ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים ביותר לבחינת האירועים, בשל עצמאותה מהדרג הפוליטי, סמכויותיה הרחבות ואופן מינוי חבריה על ידי נשיא בית המשפט העליון. "קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות יותר מהאירועים שהתרחשו, המצדיקות ואף מחייבות הקמת ועדה כזו", ציינה.

בנובמבר האחרון אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה לאומית לטבח - כך שיו"ר הכנסת יבחר את הרכב הוועדה בהתייעצות עם נציגי קואליציה ואופוזיציה, והצבעה על הנציגים בוועדה ברוב של 80 ח"כים. עוד נקבע כי אם לא יימצא רוב כזה - יו"ר ועדת הכנסת יבחר שלושה מחברי הוועדה וראש האופוזיציה יבחר את שלושת האחרים, ושאם אחד הצדדים יסרב למנות חברים לוועדה - יו"ר הכנסת יוכל לבחור את כל החברים בה.

ההרכב המורחב של השופטים, שנקבע על ידי המשנה לנשיא נעם סולברג, לאחר שנשיא בית המשפט העליון העביר לו את סמכותו לעשות כן בעתירות אלה, יקבע האם לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית.