בראיון לערוץ 7 מספר הרב בניהו טבילה, מנהל חינוכי בישיבת משמר התורה, ישיבת הסדר חרדית קרבית המשלבת שירות צבאי והכנה לעולם האקדמי, על התכנית הייחודית ותקוותו להרחבת מעגלי האפשרויות עבור צעירי המגזר.
את הישיבה שקיימת זו השנה השנייה בשכונת ארנונה שבירושלים, הקימו הרב טבילה והרב דוד לייבל יחד עבור בחורים חרדים הרואים ערך בשירות הצבאי כחלק ממצוות עזרת ישראל מיד צר ולא תעמוד על דם רעך ועם זאת מבקשים לשלב לימוד תורה רציני לפני, אחרי ותוך כדי השירות הצבאי, וגם את השתלבותם בעולם המעשה המעשי הם מבקשים לעשות כבני תורה חרדים המחזיקים בתפיסה חרדית.
"אין כאן אידיאולוגיה ציונית, אלא רצון לשאת בעול, לקחת חלק ולהשתתף עם עם ישראל", מסביר הרב טבילה הרואה בהפרדה בין האידיאולוגיה הציונית לערכי הערבות ההדדית עם שאר חלקי העם כבסיס לשיתוף הפעולה. "בציונות הדתית מקובל לראות את המדינה כאתחלתא דגאולה. אנחנו לא יודעים אם זו אתחלתא דגאולה ולא יודעים מה הקב"ה רוצה ומתכנן. אנחנו יודעים שיש נוחבות כוח רדואן, אויבים וצוררים וצריך לעשות מעשה. זה מימוש התורה ולא אידיאולוגיה חיצונית לתורה אלא משהו שנובע מתוכה ואומר שצריך לקחת חלק. 'לא תעמוד על דם רעך' הוא אולי הדבר החשוב ביותר".
לשאלתנו אם המתכון הזה הוא הדרך לגשר בין הציבור החרדי לעולם המעשה הישראלי, משיב הרב טבילה בזהירות ואומר כי הוא "נמנע מלחשוב על התמונה הגדולה ומלחשוב שיש לי את התשובה המלאה בכיס לבעיה החברתית הגדולה שקורעת את העם שלנו. אנחנו ממוקדים במשימה שלנו שהיא טובה ונכונה וחשובה לעת הזו ומושכת תלמידים שרואים שזו הדרך, ואנחנו מקווים שזה יהיה דגם לעוד ישיבות שיבואו בעקבותינו. האם הדבר הזה לבדו יפתור את הבעיה? אינני יודע".
ובאשר להשתלבות האקדמית שמטבעה אינה מעורבת בערכים של לא תעמוד על דם רעך, אומר הרב טבילה כי אכן לפני השירות התלמידים ממוקדים בלימוד תורה, ולאחר שירות של שנתיים ניתן לשלב גם לימודים אקדמיים שאינם מוקד מרכזי בישיבה. זאת לעומת ישיבה נוספת שהקים הרב לייבל, 'מתיבתא', בה הלימודים האקדמיים תופסים מקום משמעותי הרבה יותר. עוד מוסיף הרב טבילה ומציין כי ייחודה של 'משמר התורה' הוא בהיותה ישיבת הסדר חרדית קרבית שמעטים מתלמידיה בוחרים, בעקבות מגבלות כאלה ואחרים, במסלולים טכנולוגיים. זאת לעומת 'מתיבתא' שם ההשתלבות היא יותר באפיק הטכנולוגי.
לשאלתנו מאילו מגזרים בתוך החברה החרדית מגיעים הבחורים, מספר הרבה טבילה כי מדובר במגוון שמגיע מכל מגזר. אמנם מהחברה החסידית מגיעים מעט פחות, אך גם ממנה יש בחורים שמשתלבים בישיבה. את המשותף לתלמידים מגדיר הרב טבילה על פי המונח שטבע הרב יעקב יחיאל ויינברג, בעל ה'שרידי אש' במילים "מי שליבו לא קפא", כלומר מי שליבו רואה את צרת ישראל וליבו שאינו קפוא חש בצורך ובחובה לסייע לעם.
עוד שאלנו את הרב טבילה אם לא קיים בישיבה חשש שבחורים ייצאו לעולם וייחשפו לתפיסות אחרות שעשויות למצוא חן בעיניהם. גם אם השירות הצבאי נעשה במסגרת חטיבת 'חשמונאים' והלימודים האקדמיים במסגרות מותאמות לחברה החרדית, עדיין קיים חשש מזליגה וחיכוך עם חברה אחרת שעשויה ליצור עניין ואולי למצוא חן. על כך משיב הרב טבילה ואומר כי אכן קיים חשש, אך המוטו של הישיבה הוא חינוך לאחריות, בגרות ועצמאות, וכשם שיש חשש מההשתלבות יש חשש מהמשך העמידה מנגד, חשש להתנוונות מוסרית ואחרת, ובין מנעד החששות על האדם להתנהל.
ומה באשר לתגובת הרחוב החרדי? היחס לו זוכים הבחורים כשהם חוזרים לבתים ולקהילות? על כך אומר הרב טבילה כי "יש מקום לשיפור" ולמעשה רומז שהיחס לא תמיד חיובי, ועם זאת הוא מציין כי בתפקידו הקודם ליווה הקמתן של ישיבות תיכוניות חרדיות שאז זכו למתקפות וביקורת לא מבוטלות, והיום הן מקובלות. תקוותו ואמונתו הן שכך יהיה בעתיד גם ביחס לישיבות ההסדר החרדיות.