צביקה גרינגליק, אביו של סרן שאולי גרינגליק ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה, פרסם פוסט טעון בו קרא להפסקת השימוש במעמד השכול במסגרת המאבקים הפוליטיים והחברתיים בישראל.
דבריו מגיעים על רקע אירועי יום הזיכרון והדיונים בבג"ץ, שלוו בצעקות ובעימותים חריפים בין הורים שכולים לבין נציגי ציבור.
"אני מובך לכתוב את הפוסט הזה אבל אין לי ברירה", פתח גרינגליק את דבריו, תוך שהוא מתייחס למקרי הצעקות על השר אופיר סופר בבית העלמין ועל השופט יצחק עמית, וכן לעימותים בין קבוצות הורים שכולים במסדרונות בית המשפט העליון. "חברי היקרים לשכול - די. לא זכיתי בהארה או בחוכמת יתר כששאולי נהרג. אין משקל יתר לדברים שלי על כל מי שמשרת בצבא או שיש לו ילד בלבנון".
גרינגליק הדגיש כי הבחירה לצאת לקרב הייתה של בנו, וכי מעמדו כאב שכול אינו מקנה לו זכות יתר בקביעת עמדות פוליטיות או בביקורת על מוסדות המדינה. הוא ציין כי הוא סומך על שרשרת הפיקוד וההנהגה - מהרמטכ"ל וראשי הארגונים הביטחוניים ועד לראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון. "אני גר בארץ ואלו המנהיגים. יהיו בחירות ומי שייבחר ינהיג אותי", כתב.
בדבריו התייחס גרינגליק גם לדמויות ציבוריות שהן חלק ממשפחת השכול, כמו גדי איזנקוט ובנימין נתניהו, והבהיר כי ברגע שהם בזירה הציבורית, השכול שלהם אינו רלוונטי לדיון המהותי. "שאולי היה גיבור, ואנחנו נתמודד עם הכאב ולא נהיה ממורמרים. נמשיך לעשות טוב ולרומם את רוח העם", סיכם.
לדברים הצטרף מנחם קלמנזון, מגיבורי "צוות אלחנן" ששכל את אחיו ב-7 באוקטובר. הוא חיזק את המסר וכתב "יישר כוח. השכול לא מתיר הכל ולא הופך אדם לחכם או צודק יותר. אותה אמירה נכונה לפצועים וחטופים. הגיע הזמן שנתרכז יותר במה אומרים ולא במי אומר".
עפרה לקס, ששכלה את בנה ששכלה נווה ז"ל, לוחם בסיירת מטכ"ל, הגיבה לגרינגליק: "מסכימה עם רוב מה שכתבת. מחשבות שמלוות אותנו מהימים הראשונים לשכול ומהרהרת הרבה אם לכתוב על זה".