בעוד בוועדת החוץ והביטחון מתקיימים דיונים סביב השלכות מסמך רוח צה"ל על הלוחמים ועל הלחימה, כולל על חיי אדם במהלך המלחמה, צפוי ארגון 'תורת המדינה' להשיק מחר (שני) את הצעתו למסמך רוח צה"ל מתוקן וחלופי.
בראיון לערוץ 7 מספר ראש הארגון, הרב יאיר קרטמן, על המסמך החדש ועל משמעויותיו עבור הלוחם שבקצה המבצעי.
"מסמך רוח צה"ל שהתחיל להיות מחובר בעידן הסכמי צה"ל המיר את זהות הצבא שעבר מצבא ההגנה לישראל לצבא הגנה לאדם, כלומר שם את האדם הפרטי במרכז, לקח את הערכים הלאומיים של העם הארץ והניצחון ועמעם אותם וההשלכות היו רחבות, גם על חיי אדם. זו ליבת הנושא שבו אנחנו עוסקים", מחדד הרב קרטמן בפתח השיחה אתו.
על מנת להבהיר היכן באים הדברים לידי ביטוי מציג הרב קרטמן שתי דוגמאות, הראשונה היא של קצין שיריון שבראיון סיפר על רגעי פריצת הגדר בבוקר שמחת תורה ותיאר כיצד אלפי עזתים חוצים את הגדר והוא נמנע מלירות לעברם משום שרובם היו ללא נשק. הסיבה הייתה, הסביר הקצין, מוסריות. "התוצאה של קרב ספציפי נקבעת על פי אמות מידה מוסריות לכאורה, וההשלכות ברורות, הרי כל עזתי שעבר את הגדר רצח אנס חטף או שדד. זה יכול היה להימנע אם ההחלטה הייתה נובעת מאמות מידה מוסריות אחרות", אומר הרב קרטמן.
דוגמא נוספת מציין הרב קרטמן כשהוא מזכיר את נאומו של גדי אייזנקוט בתקופתו כראש אגף המבצעים, ובהרצאה זו סיפר על הזדמנות שהייתה לצה"ל לחסל את נסראללה, אך מאחר ולצידו היו גם אזרחים אחרים האפשרות של חיסול מנהיג הטרור לא עלתה במחשבתם אל אנשי המבצעים. "אם נסראללה היה מחוסל היינו חוסכים חיים של ישראלים ולבנונים רבים", מדגיש הרב קרטמן וגם כאן רואה קשר מיידי בין מערכת מוסרית שמוטמעת במערכת הצבאית לבין ההכרעה המבצעית שבקצה.
מול מגמה זו מבקשת הצעת 'תורת המדינה' למסמך החלופי לרוח צה"ל "להחזיר למרכז הבמה את מושג עם ישראל. החייל והצבא נלחמים למען עם ישראל ונגד קבוצה אחרת. בנוסף, החייל והצבא נלחמים למען עם ישראל בארצו, כלומר למען הרצון שתהיה ריבונות ישראלית בארץ ישראל. אנחנו מחזירים למרכז הבמה את מונח הניצחון שהוא ערך מכונן בצבא". עוד מוסיף הרב קרטמן ומדגיש כי המסמך מבקש לתת מענה לצורך הבסיסי של החיילים ברוח שתניע אותם, בתחושת משמעות לפועלם הצבאי.
את המסמך, אומר הרב קרטמן, ניסחו אנשי בית המדרש מתוך קשר ישיר לרמת השטח המבצעי של צה"ל כמי שבעצמם התגייסו ברובם ולחמו במערכה המתמשכת בגזרות השונות.
על רקע דבריו אלה שאלנו את הרב קרטמן אם דווקא מאחר והמסמך של ארגונו מתבסס על תורת ישראל, ההיסטוריה והמורשת היהודית. אין חשש שהדבר יעורר קפלניזם חסר אחריות ששוב ייצא לרחובות מחשש להדתה וכפיית רוח התורה על שורות הצבא.
הרב קרטמן משיב ומזכיר את הקולות העולים מהשטח עצמו כאשר לוחמים וקצינים מבקשים טרם צאתם לקרב משמעות ותוכן, "ומשמעות ותוכן בעיני הלוחמים הם ההיסטוריה שלנו, עם ישראל בארץ ישראל וגם תורת ישראל". לדבריו אלה מוסיף הרב קרטמן ומזכיר את החלק המשמעותי שנטלו פסוקי שמע ישראל בטקס הדלקת המשואות, וגם זאת כביטוי לתחושת הלוחמים שזהו מקור הסמכות של יציאתם לקרב. עוד מציין הרב קרטמן את הבדיקה שערך סא"ל איתמר איתם בנאומי היציאה לקרב לאורך השנים, שם לא מצא איזכורים ממסמך רוח צה"ל, אך בהחלט נמצאו אמירות המחברות את הצבא למקורותיו ההיסטוריים והרוחניים. בכל אלה מוצא הרב קרטמן עדות וביטוי לרוחם וערכיהם האמיתיים של הלוחמים.
האם מסמך שכזה לא עשוי לייצר תחושה שרק למי שמחובר למסורת וליהדות יש משמעות ביציאתו למלחמה? האם מי שמחזיק בעמדות אחרות ולעיתים מנוגדות לא עשוי לחוש שהמסמך המוצע מנוכר לערכיו ואולי מוציא אותו מכלל ערכי הצבא אם אלה יהפכו למחוברים באופן הדוק לתורה ולמסורת.
משוב הרב קרטמן: "כותרת העל היא לחימה בשם הערכים הנצחיים של עם ישראל, ושמם של הערכים הללו הוא עם ישראל, ארץ ישראל וניצחון. אלו ערכים שגם מי שלא מתחיל בשם ה' יכול להזדהות איתם". דוגמא לדבריו מוצא הרב קרטמן גם בנאומי בן גוריון שעסקו בניצחון, בהקמת מלכות שלישית והמשמעות ההיסטורית של מדינה יהודית בארץ ישראל. "גם אדם שלא נושא בשם ה' יכול להתחבר לדברים באופן מאוד עמוק, ועם זאת, כיוון שרוב הלוחמים בצבא מחפשים את הפשר שמעל, כפי שמעידים הציציות והשופרות, אנחנו צריכים ללכת לשורש של הדברים ולאחר מכן יהיו מטבעות חשיבה בסיסית שיאפשרו לכל אדם להזדהות איתם".
עוד מציין הרב קרטמן כי מאחר וזה הלך הרוח והמחשבה במרבית הצבא וזוהי הרוח שהוא מבקש, הרי שעלינו לתת לו מענה לבקשתו זו, "וכמו בשנים עברו אדם ששמר מצוות לא תמיד מצא את עצמו בערכי המערכת, היום אדם שלא שומר תורה ומצוות צריך להבין שזו תפיסת הרוב ותפיסת הציבור וזה מה שנתן כוח במלחמה, ולכן הוא צריך למצוא לעצמו את הפתרונות בשאל מקור המוטיבציה במחשבה הערכית הזו".
מתוך גישה דמוקרטית שכזו סבור הרב קרטמן כי נכון לפתוח את מסמך רוח צה"ל לדיון ערכי אחת לתקופה, על מנת שאכן הערכים המופיעים במסמך יבטאו את רוח העם, שאיפותיו, ערכיו ומטרותיו. את זאת ניתן ונכון לעשות בין אם בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובין אם בגזרתו של שר הביטחון.
לשאלת יחסם של הפוליטיקאים, כמי שבסופו של דבר יכריעו בסוגיה, אומר הרב קרטמן כי "הפוליטיקאים מבינים שיש בזה צורך גדול. כשהציבור ירצה גם הפוליטיקאים ירצו. כאשר הציבור יבין שיש למישור הערכי מה לומר, הפוליטיקאים יבינו שהם צריכים לעסוק בזה. לכן אנחנו מקיימים אירוע השקה כדי שהציבור הרחב יבחן את ערכיו". בנוסף הוא מזכיר את הדיונים שכבר התקיימו בועדות החינוך והחוץ והביטחון מתוך הבנת הצורך בפתיחת הקוד מחדש.