ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה לדיון המשך שעסק בהכרה באובדנות לאחר השירות.
הוועדה בחנה את מסקנות ועדת אלמוז ואת סטטוס מימושן ביחס לחיילים משוחררים ואנשי מילואים שאינם בשירות פעיל ושמו קץ לחייהם בעקבות השירות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן, אמר כי, "אסור לחשוש שההכרה באלו שנטלו את נפשם היא מתן לגיטימציה לאובדנות. כשמדובר בחיילים שהתאבדו, שברור לנו שיש קשר ישיר בין השירות שלהם להתאבדות - מערכת הביטחון צריכה להכיר בהם". עוד הוסיף כי, "המערכת יודעת להתמודד עם מה שהיא רואה אבל מתקשה עם יכולת הזיהוי והאיתור וזו בעיה מהותית".
בדיון השתתפו הוריו של גיל פנקינסקי ז"ל, לוחם שייטת ששם קץ לחייו לאחר השירות. אימו תיארה שירות אינטנסיבי שכלל פעילות מבצעית ולחימה, ואמרה כי מצבו הנפשי הידרדר לקראת סיום השירות, "כבר שמונה חודשים לפני השחרור גיל פנה וביקש עזרה... השיחה הזו לא התקיימה. לא נעשה עם זה דבר. איש לא חזר אליו".
אביו הוסיף כי, "זו הייתה הידרדרות ארוכה, ברורה, גלויה, כואבת - ואפשר היה לראות אותה", וציין כי די היה בהתערבות אחת כדי לזהות את המצוקה. לדבריהם, גם לאחר השחרור חלה החרפה במצבו, והוא התרחק והסתגר.
תא"ל עדנה איליה, קצינת משאבי אנוש ראשית, אמרה כי צה"ל רואה עצמו מחויב לכל מי ששירת ולבני משפחותיהם גם לאחר השחרור. לדבריה, "המחויבות הזאת אינה מסתיימת ביום השחרור... והיא נמשכת גם לאחר סיום השירות", והוסיפה כי מתווה אלמוז נשען על תפיסת אחריות וליווי למשפחות.
בהמשך הוצגו מסקנות ועדת אלמוז, שלפיהן יש לשמר את ההבחנה בין אזרח לחייל לעניין מעמד "חלל צה"ל". לצד זאת הומלץ על קידום מענה ייעודי למשפחות חיילים משוחררים ואנשי מילואים ששמו קץ לחייהם לאחר השירות, בהתאם לנסיבות הקשורות לשירותם.
המענה המוצע כולל בחינת פרמטרים כמו משך השירות, אופי התפקיד וחשיפה לאירועים חריגים. בנוסף הוצג ליווי משפחות על ידי נציג צה"ל והכוונה להגשת בקשה להכרה במשרד הביטחון, כאשר כל מקרה נבחן לגופו ולעיתים נעשה שימוש בחוות דעת מקצועית לבחינת הקשר הסיבתי בין השירות לפטירה.