על דמותו של העיתונאי שאול שיף שהיה לאחד מסמליה של העיתונות הציונית דתית והלך לעולמו, שוחחנו עם נכדתו, רות שיף, המספרת על "עיתונאי דגול שלפני הכול היה איש חסד אמיתי".
"הוא דאג לאלמנות ויתומים, דאג להכניס כלות לחופתן, ועשה זאת בדרכים לא קונבנציונאליות. הוא דאג ליישר שיניים ליתום, לשלוח אלמנה לניתוח רפואי בחו"ל והכול בדרך מיוחדת מעבר להיותו עיתונאי מופתי", אומרת רות וחולקת כמה מהסיפורים על פועלו של סבה ז"ל.
"סבתא וסבא שלי היו שליחים בלונדון. הם רצו לקרב את הצעירים היהודים בבריטניה ליהדות. סבא שלי קיים את ההפנינג הראשון של הפנויים-פנויות בכל הצד המערבי, גם מעבר לבריטניה, כדי למנוע התבוללות וכחלק מהחסד שהוא עשה".
עוד מספרת רות על החמ"ל שהקימו סבה וסבתה בביתם בלונדון למען אסירי הציון בברית המועצות. לחמ"ל הזה הגיעו אביטל שרנסקי והרב אלי סדן כדי להפעיל ממנו את מנופי הלחץ התקשורתיים והאחרים לשחרורו של נתן שרנסקי ולשחרורם של כלל אסירי ציון. בהקשר זה היא מספרת כי נסיעתו זו של הרב אלי סדן ללונדון הייתה יציאתו הראשונה מישראל וזאת למען המטרה החשובה של פדיון שבויים. "הוא הגיע לשם וכל הדרך כופף את הפנים כלפי מטה והסתיר את העיניים כדי שלא ליהנות מארץ העמים ואמר שהוא יוצא מהארץ בפעם הראשונה כדי להגיע לחמ"ל של סבא וסבתא שלי. משם הם הפעילו מתנדבים מכל בריטניה כדי להחזיר את אסירי ציון, הפעילו לחץ על כל מדינות המערב והצליחו".
אלא שכאשר הסתיימה המלאכה נותר לחמ"ל חשבון טלפון של 5000 פאונד שלא היו לשאול שיף ורעייתו. רות מספרת שמאחר ולא הייתה להם דרך לשלם את הסכום החליט סבא לבחור בדרך הלא צפויה ופשוט פנה למלכת אנגליה, סיפר לה את סיפורו של החמ"ל שהקים, את סיפור החוב שנוצר וביקש לבטל את החוב. המלכה נענתה לו ואכן ביטלה את החוב.
עוד מספרת רות על סבה כ"איש הלכה, אדם אוהב ה' מיוחד במינו בקשר שלו לקב"ה". עוד היא מציינת את החיבור המיוחד לרבי מלובביץ' ובעקבות כך החשיבות הגדולה שנתן לכך שהגיור בארץ ישראל יהיה אך ורק הגיור האורתודוקסי, למען המטרה הזו "הוא נאבק במוסדות המפד"ל וברבנות הראשית". במסגרת זו "הייתה ישיבה קריטית של ועד הרבנים על גורל הגיור בישראל. יום לפני הישיבה, שאותה סיקר כעיתונאי, הוא חשב מה הוא יוכל לתרום כיהודי שמחובר לשורשיו, איש הלכה ואוהב ה'...".
כדי להשפיע על הרבנים המתכנסים התחזה שאול שיף לכשלושים רבנים מרחבי העולם, ובמהלך אותו הלילה התקשר לראש הוועד ולחץ להסדיר את הגיור האורתודוקסי בלבד ולמנוע גיור רפורמי בישראל. בבוקרו של אותו יום הגיע ראש הוועדה לישיבה וסיפר שקיבל שיחות מרבנים מכל העולם על הגיור האורתודוקסי והוא כבר מותש מהשיחות הללו וחייב להסדיר את העניין. "סבא שלי חשק שיניים כדי שלא לצחוק, כי שלושים הרבנים שהתקשרו מרחבי העולם היו הוא... ומסתבר שזה עבד והגיור האורתודוקסי הוא הקובע כאן בישראל. זה בזכות סבא שלי עליו השלום".
מוסיפה רות ומספרת כי מאז הלך סבה לעולמו המשפחה מקבלת עוד ועוד סיפורים שילכו ויתאפסו מן הסתם בימים ובשבועות הקרובים. "זו אבידה מאוד גדולה, לנו כמשפחה אבל גם לעם ישראל".