במהלך ישיבת הממשלה הסוערת אתמול, הוצגה עמדת גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה המתנגדת להטלת הסנקציות החדשות על המשפחות החרדיות אותן דורשת הייעוץ המשפטי לממשלה, וזאת, על רקע קשיים משפטיים, טכניים ותפעוליים חמורים.
ההצעות שהועלו במסגרת עתירה לבג"ץ כוללות חמש סנקציות מרכזיות שאמורות - לטענת הייעוץ המשפטי לממשלה - להיות ניתנות ליישום ללא חקיקה ראשית של הכנסת.
אולם בבדיקה מעמיקה שערכו משרדי הממשלה השונים, התגלו קשיים משמעותיים ביישום כל אחת מההצעות.
בנושא ההנחה לנוסעי תחבורה ציבורית, הייעוץ המשפטי לממשלה הציע לתקן את הצווים כך שנוסע לא יהיה זכאי להסדר נסיעה בהנחה אם הוא חייב להתייצב לשירות ביטחון ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.
במשרד התחבורה מציינים כי המהלך מצריך תיקון צווים (חקיקת משנה). תחילה הובהר כי טרם הועברה התייחסות לשאלת האפקטיביות.
עוד צוינה מורכבות משפטית בהיבטי פרטיות, שכן מתן הזכאות ל"פרופיל הנחה" בתחבורה ציבורית נעשית על ידי גורמים פרטיים. בנוסף, המהלך מצריך הקמת ממשק להעברת מידע בין צה"ל למשרד.
בנושא 'דירה בהנחה - מחיר מטרה' הייעוץ המשפטי הציע לכלול במסגרת תנאי התוכנית תנאי סף שיחול ביחס לכל מי שנקרא להתייצב לשירות, ויחייב את הסדרת מעמדו של חייב הגיוס מול רשויות צה"ל. המהלך, לדבריו, מצריך תיקון החלטה 4.7 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל.
אולם במשרד הבינוי והשיכון מצביעים על בעיה משפטית חמורה: "עשוי להיות קושי משפטי להצדיק מניעת זכאות רק מאברכים שמשתמטים משירות בצה"ל, בעוד שאין כל איסור על מי שהורשע בעבירות חמורות להשתתף בהגרלות". עוד צוין כי המשרד יצטרך לקבל גישה רצופה מצה"ל בנוגע לסטטוס הגיוס של אותו אברך, שכן התהליך אורך זמן.
במשרד העבודה התייחסו לסוגיית הטבת הרחבת ההתניה במבחני התמיכה למעונות יום לגבי כלל התבחינים ולהרחבת ההתניה במבחני התמיכה להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד בצהרונים.
הייעוץ המשפטי הציע תיקון רחב של מבחן התמיכה, כך שדרישת הסף להגשת בקשה לסבסוד - הסדרת מעמד הורה שנקרא לשירות מול רשויות הצבא - תחול לגבי כלל התבחינים, לרבות הורה עובד או הורה לומד בלימודים מוכווני תעסוקה, ולא רק לגבי הורה הלומד במוסד תורני.
המשרד דחה את ההצעה בחריפות. בחוות דעת נכתב: "אין בנקיטת צעדים הקשורים לתוכניות התעסוקה של המשרד כדי לעמוד בדרישות פסק הדין, ונקיטת צעדים כאמור משמעותה קבלת החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצונית".
עוד צוין כי "לא ניתן לקבוע אפקטיביות לעניין הגדלת הגיוס לצה"ל", והדבר "עלול להוביל לאי-השגת יעדי התעסוקה ביחס לגברים חרדים ולפגיעה בכלכלה הישראלית".
בנוסף, הובהר כי המהלך מותנה ביצירת מנגנון העברת מידע בין הצבא למשרד. המשרד הדגיש: "קביעת צעדי אכיפה בהקשר של תוכניות וכלים המעודדים תעסוקה ומניעת השתתפותם של חייבי גיוס בתוכניות אלו - בעלות השלכות הרות גורל".
בנושא הנחה בארנונה, הייעוץ המשפטי הציע לתקן את התקנות ולהגביל את שיקול דעתה של הרשות המקומית, כך שזו לא תוכל להעניק הנחה בארנונה למי שנקרא לשירות צבאי ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.
אולם במשרד הפנים קבעו בבירור: "יש צורך בחקיקה ראשית", ולא ניתן ליישם את ההצעה באמצעות תיקון תקנות בלבד.
עוד נכתב כי "התניה כאמור אינה רלוונטית למצבו החומרי של הנישום ולפיכך סותרת את העקרון שלפיו עוגנו ההנחות".
המשותף לכל ההתנגדויות של גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי במשרד הממשלה, הוא החשש מפגיעה בפרטיות ובזכויות יסוד, ספקות משמעותיים ביכולת של הצעדים המוצעים להגדיל את הגיוס בפועל לצד הקושי ליצור ממשקים להעברת מידע בין צה"ל למשרדים השונים.