בבית העלמין סגולה בפתח תקווה הובא היום (שני) למנוחות סמל עידן פוקס ז"ל, לוחם שריון בגדוד 77 של עוצבת 'סער מגולן' (7), שנפל בקרב בדרום לבנון.
מאות מתושבי העיר ליוו את המשפחה כשהם מניפים דגלי ישראל. בני המשפחה התייפחו בבכי והודו לקהל הגדול שנאסף לחלוק כבוד אחרון ליקירם. האם ביקשה מהנוכחים "תעשו לו כפיים" - ולבקשתה קהל התומכים מחא כפיים לזכרו. האב השכול זעק בכאב: "עידני שלי, איפה אתה? איזה ילד איבדנו".
יובל, בת זוגו של עידן מאז כיתה ט', משרתת כתצפיתנית בגזרה ונאלצה לצפות ברגעי מותו של אהובה דרך מסכי החמ"ל במהלך משמרת מבצעית, מבלי שידעה בתחילה כי מדובר בו.
"סליחה שראיתי את הדקות האחרונות שלך, התסריט לא יוצא לי מהראש", שיתפה יובל במסע ההלוויה. "על אחת האלונקות נמצא הבן אדם שאני הכי אוהבת, שראיתי כמה הכול קרוב אליך מבלי לדעת שזה אתה".
היא הוסיפה: "סליחה שלא יכולתי לעזור לך. סליחה שלא תזכה לעשות את כל מה שרצית לעשות ואת כל מה שתכננו לעשות. סליחה על זה שראיתי את הדקות האחרונות שלך. לא היה לי שום דבר לעשות כדי שתהיה מוגן ובטוח. איך אמשיך בלי לראות את האדם שאתה תהיה?".
יובל ספדה: "זה שאני צריכה לדבר על מי שהיית, על מה שהיה לי, זה מוזר. תודה על כל תחושה טובה שנתת לי, על כל פעם שאמרת לי 'אני אוהב אותך'. תודה על כל ארוחה. הייתי עושה הכול כדי לראות אותך שוב. תודה על זה שבחודשים האחרונים, מעבר לזה שהוכחת לי את האהבה שלך, זכיתי לשמוע את זה מכל כך הרבה אנשים. איכשהו אני שומעת שאתה מדבר עליי בלי סוף, שאתה לא יכול בלעדיי ושתמיד הלב שלך היה אצלי".
אמו של עידן, מיטל, גננת במקצועה, שחזרה את הרגע הנורא שבו הבינה כי בנה נפל בזמן שהייתה בגן. היא תיארה את עידן כילד צנוע, מלא ברצון טוב, שמעולם לא התלונן.
היא ביקשה מהקהל לזכור את שמחת החיים של בנה: "עידן היה רוצה שתרימו לכבודו צ'ייסר, שתרקוד עדן בן זקן שהוא כל כך אהב. אני מבטיחה לך עידן שנעשה הכול שכולם יידעו מה העולם הזה הפסיד. הלוואי שנמצא את האחדות ונדע את הטוב. סליחה עידן שלא היינו שם ברגעים האחרונים. שלא יכולתי להציל אותך. אני אוהבת אותך. אני סומכת עלייך שמדי פעם תשלח לנו סימן בחלומות".
האב, גלעד, אמר בכאב: "עידני, עידני שלי, אנחנו נהיה חזקים בבית. אנחנו נהיה כמו אריות. אל תדאגו, נקום על הרגליים בשביל עידן, נרים טקילה ונרוץ קדימה".
