למחלת סרטן השנאה אין תרופה, אין מרפא, אין סעד, אין מזור. התופעה הנפשית-חברתית העמוקה שפשתה בקרב מיעוט הלוקה במחלה חשוכת מרפא היא קטלנית.
מאז פרסום הגיליון הרפואי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ממנו עולה כי לפני חודשים אחדים עבר ניתוח להסרת גידול סרטני וטיפול בהקרנות, אשר נשמר בסוד ולא דווח לציבור בעיצומה של מלחמת שבע החזיתות, בהחלטה שלא לרפות את ידי העם ולחזק את ידי מבקשי נפשה של מדינת היהודים, הפתולוגיה של השנאה ניצבה במלוא כיעורה ועליבותה.
הפרעת השנאה הכרונית משתוללת. תסמונת הדה-הומניזציה והדינמיקה של העוינות הממארת מעוררות את מנגנוני האיבה המושרשים של המיעוט הצווחני, שחלקו אוחז במוקדי הכוח וחלקו זוכה לחיבוק של הלוקים במחלת סרטן השנאה, המזמינים אותם לנתח בגרזינים ובקלשונים את ראש הממשלה ואת מורכבותו הרפואית.
כל תועמלן בכסות פרשן הפך לרופא בכיר, כל קריין בן יומו היה למנתח זוכה נובל, כל אוחז מקלדת היה למאבחן בינלאומי, המחווה ומביע דעתו הבלתי מקצועית בעליל על הסרטן, תופעותיו והשלכותיו.
העיסוק האובססיבי של הלוקים בסרטן השנאה מעורר דאגה, כשגדולי הרופאים והמומחים בארץ ובעולם מציגים עמדות שונות לחלוטין, באופן קוטבי, מוציאים את הרוח מבלוני החולים בסרטן השנאה ומציגים את העמדה הרפואית המקצועית. אלא שהצודקים תמיד, אלו שאין בלתם, שהבנתם ברפואה חופפת להבנתם בדמוקרטיה, עסוקים בלהרבות מדון, שנאה ואיבה.
מחריד ומזעזע לקרוא את תגובות חלק מהפוליטיקאים, המהדהדים כאילו כל פרסום בנושא המורכבות הרפואית הינו המצאה מתוכננת מראש כדי לזכות בחנינת נשיא המדינה, או כפי שהתבטאה המרגלת האוחזת במקלדת: "קלף היציאה מהכלא שלו".
די להביט בגיליון הרפואי הגלוי של החולים בסרטן השנאה, לקרוא על עברם הרפואי, על תהליך ההחמרה במצבם הרפואי עד לאבחנה הסופית כי הם לקו בסרטן השנאה.
בגיליון מתוארת התפתחות המחלה, שהחלה עם הבחירה הדמוקרטית של רוב העם בראש הממשלה, המשיכה במחאות שהפכו להתפרעויות ומופעי אימים של אלימות ובריונות, נגד הרפורמה המשפטית, נגד יוקר המחיה, נגד חוק הגיוס, נגד הכיבוש המשחית, נגד המלחמה, נגד המינויים, נגד הדמוקרטיה, נגד היהדות, נגד הניצחונות.
השנאה לבשה ופשטה צורה: מיצגי שנאה, פסלי רודנים, ירי בכינון ישיר לעבר בית ראש הממשלה, מצור על המספרה שבה הסתפרה אשת ראש הממשלה, מצעד השפחות, הסתה נוראה ומחרידה תוך התרת דמם של ראש הממשלה ומשפחתו, טבעת אש סביב בית ראש הממשלה, התקפה פרועה ומשולחת רסן נגד נבחרי ציבור, נשותיהם, ילדיהם והוריהם, בבתיהם, במרחב הציבורי ובלשכותיהם.
השנאה העבירה על דעתם אנשים שהיו בעבר בצמרת ההנהגה הישראלית, צבאית ומדינית, והיו למעודדי ומנרמלי הסרבנות, מחרחרי מלחמת אחים, מובילי מרד מיסים ומרי אזרחי, הפוגעים בביטחון ישראל, הפוגעים בחוסן הלאומי, המחלישים את הרוח היהודית-ישראלית בעולם.
וכשהנורא מכל, טבח שבת שמחת תורה, התרגש עלינו, ומחירו היה נורא מנשוא, נדמה היה כי זהו רגע מפנה גם בקרב החולים בסרטן השנאה, רגע של הפוגה, התפכחות, רגע של התבוננות פנימית על חלקם בהובלה ליום המר והנמהר.
אז נדמה היה. החולים בסרטן השנאה חזרו לעולם האפל של ההשוואות לצוררי היהודים, מהיטלר, אייכמן, דרך סטאלין ועד מנגלה. לצד ההסתה הפושעת החלו להפיץ עלילות דם נגד ראש הממשלה, המעדיף את כסאו הפוליטי על חיי חיילים אותם הוא שולח למות בקרבות, העלילו עליו כי הוא רוצה במותם של החטופים במנהרות החמאס, העלילו עליו שהוא פושע מלחמה, רוצח המונים, מר הפקרה שכל מעייניו נתונים להישרדותו הפוליטית.
הגיליון הרפואי הגלוי של הלוקים בסרטן השנאה מלא באבחנות, גדוש בניתוחי תהליכים רפואיים, בעליות ובירידות, ובחתימה אחת: אין תרופה.
השנאה החולנית הזו התקיימה בעתות רגיעה, בעתות מלחמה בשבע החזיתות, ועתה, בעקבות הניתוח שעבר ראש הממשלה, המחלה התפרצה מחדש במלוא עוזה ובמלוא אונה.
ולחשוב שראש הממשלה, הנושא על כתפיו את גורל העם היהודי, המוביל מלחמה היסטורית בשבע חזיתות, המתמודד מול מכונות שנאה משומנות, מול תקשורת שבחלקה מוטה, מערכת משפט שבחלקה עוינת, מול איומים מבית ומחוץ, מול הסתה פושעת נגדו ונגד משפחתו, מול דיונים בבית המשפט, מול בית הדין הבינלאומי בהאג, מול מדינות "ידידותיות" ועוינות, האיש הזה ניצח גם את סרטן הערמונית. לחולים בסרטן השנאה אין תרופה. גם תפילות לא יעזרו, ובכל זאת, בריאות הנפש ובריאות הגוף.