מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דו"ח מעקב מורחב בנושא היבטי משילות בנגב, המצייר תמונת מצב חמורה של פגיעה בריבונות המדינה בחבל הדרום.
הדו"ח, שבדק את יישום ההמלצות משנת 2021, קובע כי היעדר המשילות משתקף בחוסר אכיפה והרתעה, התרופפות הסדר החברתי ופגיעה ישירה בתחושת הביטחון של האזרחים.
הממצא הראשון והחמור בדו"ח נוגע ליחסם של הגופים המבוקרים לביקורת עצמה. מתוך 44 גופים שאליהם נשלחו הליקויים בדוח הקודם, רק 18 (41%) העבירו מענה לצוות הביקורת.
26 גופים בחרו שלא לדווח על החלטותיהם, בניגוד לחוק מבקר המדינה. בסך הכל, מתוך 346 ליקויים שהועלו, התקבל מענה על 91 בלבד (כ-26%).
הדוח מציין כי חברת תש"א (תשתיות אנרגיה) מתמודדת עם אירועי חבלה וגניבה חוזרים ונשנים בקווי הדלק בנגב. ב"קו אשל נבטים" אירעו מספר ניסיונות לגניבת דלק וחבלות בתשתית.
בין הממצאים שעלו נכללו גם תופעות חריגות סביב בסיס חיל האוויר בנבטים, הממחישות את עומק בעיית המשילות באזור. בין היתר תועדו מקרים שבהם תושבים מתקרבים לגדרות הבסיס, קושרים בעלי חיים ואף תולים פריטי כביסה על הגדרות, באופן שמוביל להתרעות שווא במערכות הביטחון.
בנוסף, צוין כי חדירה של רועי צאן ותושבים לשטחי הסמוכים למסלולי הפעילות יוצרת סיכון ממשי לפגיעה בכלי טיס.
הדוח חושף גידול מדאיג בתופעת הפוליגמיה בנגב. נכון לסוף 2024, קיימים 7,159 גברים פוליגמיים, עלייה של כ-1,000 גברים מהדוח הקודם ו-16,256 נשים בתאים משפחתיים פוליגמיים. כ-15% מהנשים הללו הן תושבות הרשות הפלסטינית.
המבקר מציין כי למרות הנחיות מחמירות של היועמ"ש, שיעור סגירת התיקים בעבירות אלו עדיין גבוה ועומד על 53%. בנוסף, טרם אויש תקן ייעודי בלמ"ס לצורך איסוף נתונים אחידים ומהימנים על התופעה.
מהדו"ח עולה כי בשנים 2022-2024 נפתחו 113 תיקים, אך הוגשו רק 3 כתבי אישום - כ-3% בלבד, ירידה לעומת כ-5% בעבר.
הדו"ח מתייחס גם למחסור בכוח אדם ייעודי: במחלקת חקירות הפוליגמיה בימ"ר דרום קיים פער של כ-35.7% בין התקינה למצבת כוח האדם בפועל, וכן מחסור בדוברי ערבית ובהכשרות מקצועיות.
הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על ממוצע של 8,138 פניות בשנה למשטרה בגין בריונות בכבישי הנגב. בנוסף, נרשם גידול במספר הפניות על ירי בכבישים - מ-64 פניות ב-2020 ל-128 ב-2023 ותופעה של גמלים משוטטים. המבקר מדגיש כי תרבות הנהיגה העבריינית היא ביטוי מובהק לרמת משילות נמוכה.
פגיעה בתשתיות ונזקים כלכליים
היקף אובדן ההכנסה של חברת החשמל עקב אי-חיבור חוקי לרשת נאמד ב-181 מיליון ש"ח. בנוסף, קיימים חובות של כ-61.8 מיליון ש"ח בגין צריכה בלתי חוקית, כאשר מספר התקלות בפזורה גבוה פי 2.5 מהממוצע הארצי.
תאגידי המים מתמודדים עם השתלטות בלתי חוקית על שטחים ציבוריים, שפיכת בטון לשוחות ביוב וקבורת תשתיות תחת הררי פסולת.
שריפת פסולת וצמיגים ביישובים ובפזורה הפכה למפגע בריאותי קבוע, תוך סתימת ערוצי נחלים בפסולת בניין.
המבקר ממליץ למנות גורם מדינתי מתכלל שיגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויפתור מחלוקות בין-ארגוניות. כמו כן, קורא הדו"ח להקים בסיס נתונים אחוד ומהימן בין משרדי הממשלה כדי למנוע מניפולציות ברישום תושבות וקבלת קצבאות שלא כדין.
לדברי מבקר המדינה: "היעדר משילות פוגע ביכולת ההרתעה כלפי פורעי החוק ומשפיע ישירות על תחושת הביטחון של אזרחי המדינה. התמשכותן של תופעות חמורות אלו מעידות באורח מובהק על פגיעה במשילות של המדינה ומביאה לפגיעה ממשית בתושבים שומרי החוק ואף לאובדן האמון שלהם במוסדות המדינה".
לשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסרה: "מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם".
"אלו הם נתוני האמת על המהפכה שמוביל השר בן גביר בנגב: מחזירים את הביטחון האישי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים. מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום. יותר שוטרים בשטח: עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום. מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום. (המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים)"
"כיתות כוננות - ב 2022 - 2 כיתות כוננות רק בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים (ביחד) והיום 74 כיתות כוננות ו-892 מתנדבים החזרת המשילות והריבונות: עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים. מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום. מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן: זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום".
"מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים - העובדות מדברות בעד עצמן. ממשיכים להחזיר את הביטחון והמשילות לנגב!", תגובת לשכת השר.