הרב שמואל אליהו נשא דברי הספד למחותנו, הרב יהודה גליק, ושילב בדבריו זיכרונות אישיים לצד התייחסות לדמותו הציבורית. הוא הדגיש את מקומו של מחותנו כדיין שפעל מתוך אחריות עמוקה ונקיות דעת.
בדבריו סיפר על יוזמה של אביו, הרב מרדכי אליהו, שביקש לכתוב פסק דין על מעלתם של ישראל ועל הבאת הגאולה. "פעם חשב שצריך לכתוב פסק בדין של מטה, שיתקבל כנראה לפני בית דין של מעלה, על מעלתם של ישראל ועל זכותם של ישראל, ועל כך שהגיע הזמן גאולתם".
הרב מרדכי אליהו כינס עשרה תלמידי חכמים, ובהם הרב יהודה גליק, ויחד ניסחו את הפסק. "כתבו פסק דין עם כל הדרכים שבהם כותבים פסק דין, עם כל הטענות ועם כל הסיבות ההלכתיות, וחתמו ביחד על הפסק הזה, שאולי הוא מיועד גם לנו ועל ודאי הוא מיועד כלפי שמיא".
הרב שמואל אליהו התייחס לבחירת המשתתפים ואמר כי לא הייתה מקרית. "אני מניח שכשהוא היה צריך לבחור את מי הוא יושב ומי הוא חותם, אז הוא חשב מי אותם אנשים שלדבריהם יש משקל במרום, ואחד מאותם עשרה היה הרב".
בהמשך הרחיב על מהות תפקיד הדיין ועל האחריות הכרוכה בו. "האדם צריך להיות נקי לגמרי, בלי שום נגיעה, כי המשפט לאלוהים הוא, והאדם צריך לשפוט כאן בעולם הזה כמו המשפט של הקדוש ברוך הוא".
עוד הוסיף כי פסיקותיו של דיין משפיעות בפועל על המציאות. "בסופו של דבר, על סמך פסק והלכה מתנהלים פה דברים בעולם הזה, ולכן התורה הקפידה כל כך על הנקיות שלו ועל כך שלא תהיה הטיית לב לכאן או לכאן".