הרב שמעון פרץ, ראש ישיבת ההסדר קריית גת, הציג בריאיון לפודקאסט של ערוץ 7 מיזם חינוכי חדש שמטרתו לחזק את ערך אהבת ישראל בקרב בני נוער.
במסגרת המיזם הוא מקיים מסע בין ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר, בעיקר באזור הדרום והמרכז, ומבקש להנחיל גישה מעשית להתמודדות עם אתגרי היחסים בין אדם לחברו.
הרעיון נולד מתוך תחושת כאב על הפער בין עיסוק תיאורטי בערכים לבין יישומם בפועל. "הנושא של אהבת ישראל כל הזמן דיבר אליי אבל ראיתי שספרים לחוד ומציאות לחוד, אנחנו לא מצליחים להשפיע על המציאות".
המיזם מתמקד בפיתוח תודעה יומיומית של עין טובה, לימוד זכות ופרגון. "צבא יהודי של אוהבי ישראל - איך בונים בתוכנו כבוד הבריות, עין טובה ואהבת הזולת, איך לחייך לאנשים, להיות רגישים ולשים לב לזולת".
כדי להתמודד עם האתגר פיתח הרב חוברת ייעודית לנוער בשם "תורה עם אהבה לנוער", הכוללת תוכנית עבודה סדורה. התוכנית מבוססת על חלוקה של מושג אהבת ישראל לנושאים קטנים ומעשיים, לצד לימוד יומי ותרגילים יישומיים. "לא מספיק לדבר גבוה אלא לבצע תוכנית פעולה".
לדוגמה, במסגרת התרגול מתבקשים התלמידים לבחור שלושה אנשים ולמצוא בכל אחד מהם שלוש תכונות חיוביות. "זה נראה פשוט, זה לא פשוט", ציין הרב, והסביר כי עצם האימון היומיומי יוצר שינוי בתפיסת העולם של האדם.
הרב פרץ הביע אמון רב ביכולת של בני הנוער להוביל שינוי חברתי עמוק. "אני מאוד מאמין בנוער, החבר'ה הצעירים האידיאליסטים הם עדיין לא מיואשים. הציונות הדתית צריכה לשים את זה בתור משימה ולשאול איך אנחנו יכולים להיות כמו רבי עקיבא".
בהמשך הריאיון התייחס הרב להצעתו לשנות את שמו של יום ירושלים ל"יום בניין ירושלים". "פונה בהצעה לגדולי ישראל, שהם יחליטו, בתקווה שיתקבל על הציבור". הרב הסביר כי לפי תפיסתו, האירוע המרכזי שקרה ביום זה הוא מימוש התפילה רבת השנים לבניין ירושלים. "עם ישראל התפלל אלפיים שנה לבניין ירושלים, כך אנשים יבינו יותר את גודל היום, התפילה שהתפללנו אלפיים שנה - התקיימה, ירושלים חזרה לשלטון יהודי. 'יום ירושלים' זה נראה משהו מתחמק כזה".
הרב תיאר בפודקאסט את אירועי שמחת תורה בקריית גת ואת המעבר החד משמחת החג למציאות ביטחונית קשה. הלילה החל בריקודים עד השעות הקטנות, אך בבוקר התעוררו התלמידים למציאות של אזעקות וחוסר ודאות. "קמים בשש וחצי, במקלט, בהתחלה צוחקים ואז נכנסים ליום מלא בפחד".
בהמשך נציגים רשמיים הגיעו לישיבה והודיעו כי מדובר במלחמה, דבר שהיה קשה לעיכול עבור הנוכחים. "המחבלים שהיו בדרכם לקריית גת נעצרו, הם נעצרו בצומת סמוכה בזכות גיבורים". במקביל, תיאר את האתגר בישיבה שאינה ממוגנת ואת הצורך לפעול במהירות, כולל קיצור התפילה ופיזור התלמידים למקומות בטוחים. חלק מהתלמידים והאברכים גויסו כבר באותו היום, ואחד מהם אף הגיע במהירות ללחימה בכפר עזה. "חצי מהקהילה מגויסת, חצי מהתלמידים מגויסים".
במהלך המלחמה הקהילה נרתמה לסייע למשפחות הלוחמים. היוזמות כללו חלוקת מזון, סיוע עם הילדים וחיזוק הנשים שנותרו בעורף, לצד פעילויות קהילתיות שנועדו להרים את הרוח בתקופה המורכבת.
הרב פרץ תיאר את פעילות הישיבה והשפעתה על העיר, תוך דגש על מעורבות יומיומית בקהילה. לצד לימוד התורה, מתקיימת פעילות רוחנית בבתי אבות, בבתי אבלים, בבתי כנסיות, בהקמת מסגרות חינוך ותפקידי הנהגה בקהילה. "כך למשל, כשבוגרים שלנו מקימים גנים או בוגר שלנו הוא יו"ר וועד הורים של בית ספר, כך הם פועלים ועושים רבות. כשאתה חי בתור חלק מהעיר, זו לדעתי ההשפעה הכי אמיתית".
הרב פרץ התייחס לאתגר החיבור בין הציונות הדתית לציבור הספרדי, תוך התמקדות במציאות החברתית בעיר קריית גת.
הרב הציג שתי נקודות מרכזיות לחיזוק הקשר, כשהראשונה שבהן היא הדגשת האחדות בין חלקי העם. "כולנו עם אחד. נכון שכל אחד צריך לשמר את המנהגים שלו ואת המסורות, וזה חשוב, ואסור לזלזל בזה, מצד אחד. אבל מצד שני, תמיד אנחנו צריכים לזכור שאנחנו שבטים שמשלימים אחד את השני, כולם אוהבים, כולם מכובדים".
בהמשך הדגיש כי המפתח המרכזי לחיבור הוא ענווה, והזהיר מפני גישה מתנשאת שעלולה להרחיק. "אנשים לא אוהבים שאתה בא בהתנשאות - אני פה למעלה, אני אראה לך את האמת ואת האור. כשאתה בא בצורה הזאת, זה משהו שהוא מאוד מרתיע", ציין, והוסיף כי דווקא גישה שמכירה בערכם של האחרים יוצרת קרבה אמיתית.
"אם אתה בא ואומר: וואו, איזה אנשים גדולים ואני משתף אתכם בתורה שלימדו אותי רבותיי". הוא הדגיש כי בדרך זו נוצר חיבור אמיתי, "ענווה זה סוד ההצלחה".
הרב הוסיף כי עבור מי שגדל בתוך הקהילה, החיבור מתרחש באופן טבעי יותר. "לי זה קל. גדלתי פה, מכירים אותי, אני מכיר אותם, אני אוהב אותם, אני מאוד מעריך. ההיכרות האישית יוצרת קרקע נוחה להשפעה".
כדוגמה סיפר על ביקור בבית ספר שאינו דתי, אליו הוזמן לפני ראש השנה. "חצי מהתלמידים אני מכיר מבית הכנסת. מגיעים ואומרים לי 'הרב, מה שלומך?' הכל מתחבר והכל מאיר. איזה אהבת תורה ואהבת ה' יש להם, זה באמת פלא פלאות".
הרב פרץ סיפר בהרחבה קווים לדמותו של סבו הרב יוסף אבוקסיס ועל שנותיו במרכז הרב בצילם של רבותיו הרב אברהם שפירא והרב יהושע צוקרמן. בהמשך למד בכולל בהר עציון אצל מורו ורבו המובהק הרב שלמה לוי שכיום הוא נשיא הישיבה.
"מורנו ורבינו הרב שלמה לוי הוא תלמיד חכם עצום, פוסק הלכה ומעמיק בכל התחום. הקים והיה אב"ד לממונות בגוש עציון. בהלכות נידה, שבת אורח חיים, יורדה דעה. והכל בעמקות. הכרתי רבנים ואין הרבה כאלה. תפילה, עבודת ה', יראת שמים, ענווה, פנימיות התורה, דמות שאני מעריך ומעריץ. הוא מתווה לנו את הדרך בישיבה. הוא אמר: אם אין אהבה וחיבה לתלמידים - צריך לסגור את הישיבה. אני אומר לתלמידים: אני רוצה להקים צבא של אהבת ישראל, אתם תהיו הסיירת", מספר הרב פרץ.
הרב התייחס לחוק הגיוס והסביר כי הדרך הנכונה להתקדם היא באמצעות שיח מתמשך וסבלני. "זה צריך בהידברות ועוד פעם בהידברות ועוד פעם בהידברות ולאט לאט ובסבלנות דברים יקרו".
הוא הדגיש כי למרות שקיימת עמדה ברורה בישיבתו שמתגייסים בה לצבא, אין מקום לכפייה על ציבור רחב בעל הנהגה משלו. הרב הבהיר כי קיים צורך אמיתי בגיוס, אך יש לבצעו באופן מדורג ובהתאמה לאורח החיים של המתגייסים. "אנחנו רוצים שהתורה שלהם תישמר, אנחנו לא רוצים לשנות אותם".