1. השר לשעבר עוזי ברעם, מי ששימש מזכ"ל מפלגת העבודה ונחשב מומחה לענייני ניהול בחירות, נוהג היה לומר ממרומי מומחיותו, שבכל מערכת בחירות "יש מי שמנצח ויש מי שמסביר...".
ניצחונה המזהיר של ש"ס בקרב על איוש כהונת הרב הראשי לתל אביב עם בחירתו השבוע של הדיין הירושלמי הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, לכהונת רבה הראשי של העיר ללא הפסקה, הוא בעצם תבוסה משפילה של מפלגת הציונות הדתית, שלא השכילה לענות על ציפיותיהם של מצביעיה התל אביבים שציפו ממפלגתם שתפעל למינוי רב ציוני לתפקיד הרם. ובטח לא רב שהאידיאולוגיה הפוליטית/דתית שלו שואבת מן ההשקופע הליטאית המשתמטת מכל חובה לאומית או ציונית, שש"ס סחופה אחריה מאז נוסדה בעידודו של המנהיג הליטאי הרב שך זצ"ל.
2. ניצחונה של ש"ס מהווה מכה אנושה למעמדו הציבורי של מחנה הציונות הדתית, היה זה למעשה מהלך של מחיקת הציונות הדתית, מן המפה הפוליטית התל אביבית. מסע הטיהורים שניהלה ש"ס בעיר ללא הפסקה, הפך את זירת הבחירות לרבנות העיר תל אביב, לשטח השמדה שממנו כוסחה הציונות הדתית, כאילו היתה עשב שוטה שראוי לבער מן הכרם. וגם החרדיות האשכנזית בתל אביב, הוכתה שוק על ירך והוכחדה מן ההוויה התל אביבית. ש"ס יצרה תמונת מצב חדשה בעיר העברית הראשונה עלי אדמות: אין ציונות דתית, אין חרדיות אשכנזית. אובדן צורב כזה מחייב את מפלגת הציונוה"ד, כמאמרו של עוזי ברעם, במתן הסברים לציבור מצביעיה בתל אביב, שנוכחותם בעיר משמעותית וגדולה ב-50% מאשר כוחה של ש"ס: 'או שמנצחים או שמסבירים'...
3. הנה כמה הסברים לתבוסה. הראשון הוא טכני ונעוץ בעובדה שבמועמדה של ש"ס זכה לתמיכת רוב המכריע - 37 מכלל 61 המצביעים בגוף הבוחר - שהרכבו הונדס על בסיס שיקולים פוליטיים, בידי שר הדתות היוצא מיכאל מלכיאלי איש ש"ס, בגיבויו של ראש העיר המיליטנטי רון חולדאי (שבעט ברעיון לבחור רב ראשי לעירו מכוח 'ברית המשרתים' וחבר למועמדה של 'ברית המשתמטים'). בתל אביב טוענים שתמיכת חולדאי ב'ברית המשתמטים' והתייצבות אנשי מרצ ויש עתיד מאחורי רב שמעולם לא לבש מדי צה"ל ושגם בניו משתמטים ממצוות הצלת ישראל מיד צר, מושתתת על דיל מזוהם שבסיסו בסחר מכר נוסח, 'שמור לי ואשמור לך': צ'פר אותנו עם רב ראשי (שנבחר לנצח נצחים עד צאתו לפנסיה בגיל 70) ונצ'פר אותך בתופינים פוליטיים שמסוגלים להעניק המיניסטריונים רבי ההשפעה והיכולת שבידי ש"ס.
וש"ס לא מפסיקה לדהור באמצעות משרד הדתות - שאותו נטשה עם פרישתה מהקואליציה על רקע חוק הגיוס, אך ממשיכה לשלוט בו באמצעות המנכ"ל יהודה אבידן עושה דברו של אריה דרעי- להמשך מסע הכיבושים שלה: כעת הציבה על הכוונת את כהונת הרב הראשי (השני!) לאילת (בתואנה שמדובר בעיר תיירות בינלאומית, שזקוקה בשל כך לרב עיר שני). מסע הכיבוש יימשך בעיר חריש (ב-20 במאי) ובאורנית שעל הקו הירוק (ב-17 במאי) וברמת השרון (ב-14 במאי). למי איכפת שבישובים הללו אין עניין מיוחד באיוש משרת הרב הראשי - בדיוק כפי שבקרית אונו לאיש לא היה איכפת שבבחירות האחרונות זכתה הכתיבה ש"ס את דמות הרב הראשי , למרות שתמכו בה בבחירות לכנסת רק 3.33% מכלל המצביעים, ובבחירות שקדמו לאחרונות השיגה ש"ס 2.87%, ובבחירות שלפניהן 2.05% ולפני לפניהן זכתה ש"ס לתמיכת 1.95% מהמצביעים.
4. חזרה לתל אביב. לא שלא היו לציונות הדתית מועמדים מצויינים למשרה הרמה. מפלגת 'הציונות הדתית' המתיימרת לייצג את הציבור הציוני דתי התל אביבי התרשלה מלשלוח מועמדים מתאימים: למשל ראשי ישיבת ההסדר המקומית הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות והרב ד"ר איתמר אלדר.
גם ברשימת המתמודדים לכהונת הרב הראשי לתל אביב, נמצאו כאלה המזוהים עם הציונות הדתית, שלא זכו להיכלל בשום דיל: הרב אברהם רזניקוב רבו של המרכז הרפואי איכילוב, והרב סא"ל (מיל') בן ציון אלגזי ראש ישיבת ההסדר רמת גן, שנטשו את המשחק המכור לאחר שהבינו כי לא יקבלו שום גיבוי מול הדורסנות הש"ס'ית.
5. הסבר אחר שמעלים דורשי טובתו של הרב זבדיה, עוסק באישיותו של רב זבדיה. 'מדינת תל אביב', שבחרו בו כמהים ליהדות חדשה, אוהבת ומאירת פנים, ברוח היהדות הספרדית הסובלנית והציונית, אוהבת המדינה והארץ.
אלא שטענה זו אינה מחזיקה מים. שהרי מי שחיפש את היהדות הספרדית מאירת הפנים והמחבקת יכול היה למצוא אותה בדמותו של מועמד אחר, שהשתתף במירוץ - הרב חיים אמסלם, לשעבר ח"כ בש"ס ושנוא נפשה של ש"ס, שהיתה מוכנה ממש 'להתאבד' לבלימתו. הרב אמסלם מצדד בגיוס כל בני הישיבות להצלת ישראל מיד צר ואף עודד את חמשת בניו להתגייס לשירות מלא וקרבי בצה"ל.
הרב אמסלם, שזכה לתמיכה מכובדת של 21 מחברי בגוף הבוחר, מתנגד לקיומה של 'חברת הלומדים' החרדית, שמוציאה זמנה על ישיבה בכולל מבלי לקיים את חובת היציאה לעבודה לצרכי פרנסה. הרב אמסלם מייצג בעליל יהדות מאירת פנים, ידידותית, מחבקת, נוחה לשמים ולבריות. הוא מייחל לשיבה לגישה המתונה והסובלנית המאפיינת את חכמי יהדות ספרד. הוא מתנגד להקצנה ולהחמרה הקיימות לדעתו בציבור החרדי, מפני שלדעתו גרמה ההקצנה הדתית האשכנזית להיווצרותן של התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות, זרמים שלא היו קיימים בקרב עדות המזרח.
6. יש הטוענים כי ש"ס לא נזקקה לדילים שישפילו את הציונות הדתית, וכי מפלת מועמדי הציונות הדתית נובעת מאימתה של הבועה התל אביבית, מן הערכים שמייצגת הציונות הדתית, שנתפסת כחבורה מיסיונרית. הציונות הדתית מפחידה את החילוניות התל אביבית מאז שביקשה לארגן תפילות יום כיפור בכיכר דיזנגוף. תמיכתה של הציונות הדתית ברפורמה המשפטית, ותיעובה את הקפלניזם, אינם יורדים טוב בגרונם הרגיש של התל אביבים, כמו גם מונחים מאיימים אחרים השגורים על פיהם: ערוץ 14, גרעין תורני, 'רק ביבי', שדה תימן ועוד...
7. אך גם אם זו הסיבה האמיתית לתבוסת המועמדים מן הציונות הדתית ואלה המזוהים עימה, חייבת המפלגה המתיימרת לייצג את מחנה הציונות הדתית להסביר את פשר הפקרתה את המירוץ לידי המפלגה שמינתה לעיר רב ראשי שמאחריו רק 4% מכלל 547,226 היהודים החיים בתל אביב. כי בבחירות, ראוי לאמץ את העקרון הברעמי: או שמנצחים או שמסבירים...