נתונים מדאיגים שמתפרסמים היום (חמישי) על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מציירים תמונה עגומה של רמת הלימודים בבתי הספר בישראל.
על פי הדוח, נרשמה ירידה חדה בהישגים, כאשר בממוצע ארצי, פחות מרבע מתלמידי כיתות ט' (22% בלבד) מצליחים לעמוד ברף שקבע משרד החינוך בתוכנית הלימודים.
תחום האנגלית מסתמן כנקודת התורפה המרכזית של מערכת החינוך. לראשונה, ובעקבות שיח מתמשך עם ראשי הסמינרים, נבחנו כמעט כלל הבנות החרדיות בשכבת ט'. התוצאות חושפות מציאות קשה: במגזר החרדי רק 7% מהבנות החרדיות עמדו בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית. במגזר הערבי רק 9% מהתלמידים עמדו בדרישות.
בתחום שפת האם (עברית), הנתונים מעט טובים יותר אך עדיין רחוקים מלהיות משביעי רצון. 38% מכלל תלמידי ט' בארץ עומדים בדרישות. הישגי הבנות החרדיות בשפת אם נמצאו דומים לאלו של יתר דוברי העברית בישראל.
בחלוקה למגזרים: 44% מדוברי העברית עומדים בדרישות, לעומת 19% בלבד בבתי הספר דוברי הערבית.
למרות התוצאות הנמוכות, במערכת החינוך מגדירים את עצם ההיבחנות של כ-70% מהמחזור החרדי (בנים ובנות במוסדות שונים) כ"מהפכה" של ממש במדידה ובהערכה, שכן מדובר במהלך חסר תקדים של שיתוף פעולה מצד המגזר החרדי עם מבחנים ארציים.
ד"ר רוית רוטנברג, ראש החוג לאנגלית במכללה האקדמית לחינוך שאנן התייחסה לתוצאות ואמרה, כי "התלמידים לא נכשלים באנגלית - הם פשוט לא נחשפים אליה בצורה יעילה".
"זו קריאת השכמה למערכת החינוך לפני שתצטמצם דרמטית הגישה של דור שלם לאחד הכלים הבסיסיים ביותר להשתלבות במציאות הגלובלית. אנגלית היא שער מרכזי לעולם בעידן הנוכחי, בעל השלכות ישירות על השכלה, תעסוקה ורמת חיים", הוסיפה.
לדבריה אין לתלות את הסיבה לרמה הנמוכה בשנות הקורונה והמלחמה המתמשכת, אלא תוצאה ישירה של מדיניות הוראה שנשענת על שיטות מיושנות ומתקשה לייצר שליטה אמיתית בשפה. "תלמידים נמדדים על אנגלית, אך אינם באמת נחשפים אליה באופן שמאפשר למידה אפקטיבית ורכישת שפה, אלא מוכוונים לעבור בחינות - דבר שבא לידי ביטוי בשעות הוראה מצומצמות, דגש עודף על מבחנים והיעדר תרגול שיטתי של דיבור".
עוד היא מוסיפה כי יש לתת מרכזי דגש לאתגרים בכל הקשור להעברה הבין-לשונית כבר בהכשרת המורים ובכיתה עצמה. "תלמידים לומדים אנגלית כשפה שנייה ונשענים על שפת המקור, ולכן טעויות רבות אינן מקריות אלא תוצאה של חשיבה בעברית בתוך אנגלית. בעידן שבו יישומי בינה מלאכותית פשוטים מאפשרים כתיבה ותרגום בלחיצת כפתור, התלמידים פונים אליהם כברירת מחדל מה שפוגם עוד יותר באוריינות. מערכת החינוך חייבת להפוך את ה-AI להזדמנות, לאמץ ולהטמיע כלים יעילים המבוססים דיבור והאזנה באמצעות בוטים, תרגול שיחה בזמן אמת והרחבת אוצר המילים כחלק אינטגרלי מהלמידה, המאפשרים תרגול יומיומי בכיתה ומחוצה לה".