השבוע, י' באייר, ציינו את יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, שחזונו ומאמציו ההיסטוריים למען העם היהודי הובילו להקמת מדינת ישראל.
כשהוא מביט מטה על העיר המפוארת ירושלים ממקום מנוחתו בהר הרצל, בוודאי הוא יכול להיות גאה בילד שסייע להוליד, מדינת ישראל המודרנית, אשר הפכה ליהלום של הישגים ואור בעולם שהולך ומחשיך. מצד שני, בהביטו מן השמים על הגלויות שבמערב, ייתכן שתיאודור הרצל מתהפך בקברו.
כאשר ה' התגלה לראשונה למשה בסנה הבוער, הוא ציווה עליו לצאת לשליחות ולהוציא את היהודים המשועבדים ממצרים ולהובילם אל הארץ המובטחת. בנאמנות עמד משה מול פרעה והעביר את ציווי ה': "שלח את עמי!" זעקת חירות זו הפכה לזעקתו של תיאודור הרצל, וכעבור עשרות שנים לזעקה במאבק למען יהדות ברית המועצות, "שלח את עמי!" היום זעקת ההנהגה היהודית ברחבי הגולה נהפכה לחלוטין: "תן לעמי להישאר!" במקום לכסוף לחירות במולדת היהודית, היהודים הנשארים בארצות הגויים זועקים: "תן לנו להישאר כאן בין הגויים, בארץ נכר, בארץ שאינה שלנו!" הם דורשים את זכותם הדמוקרטית כאזרחי אמריקה, צרפת, אנגליה, בלגיה ואוסטרליה, להישאר אזרחים נאמנים של מדינות גויים אלו, חופשיים לחיות שם בחירות ובשוויון כמו כל אדם אחר. אך הם אינם אזרחים ככל האחרים, הם יהודים, זרים בארצות זרות. וכעת, כמענה להתפרצויות האנטישמיות ברחבי העולם, יהודי הגולה, הן רבניהם והן הנהגתם החילונית, זועקים: "תן לעמי להישאר!"
הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה זועקות "תן לעמי להישאר!" ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה זועקת "תן לעמי להישאר!" הקונגרס היהודי האמריקאי זועק "תן לעמי להישאר!" בני ברית הבינלאומי זועק "תן לעמי להישאר!" התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית באמריקה זועקות "תן לעמי להישאר!" מועצת הרבנים של אמריקה זועקת "תן לעמי להישאר!" קהילות האורתודוקסיה המודרנית ברחבי אמריקה זועקות "תן לעמי להישאר!" ארגון חב"ד זועק "תן לעמי להישאר!" הליגה נגד השמצה זועקת "תן לעמי להישאר!" ארגונים יהודיים וקבוצות הסברה פרו ישראליות בקמפוסים זועקים "תן לעמי להישאר!" העיתונות היהודית האמריקאית זועקת "תן לעמי להישאר!" נדיבי העם היהודי באמריקה זועקים "תן לעמי להישאר!"
אף על פי שהמדרכה בוערת תחת רגליהם, יהודי אמריקה זועקים "תן לעמי להישאר!" "תן לנו להישאר אמריקאים נאמנים," הם מתחננים. "אל תכריחו אותנו לעבור לישראל. אל תכריחו אותנו לעשות עלייה. התורה השתנתה! אלוקי ישראל השתנה! איננו עוד בני ישראל! אנו בני אמריקה, אנגליה, אוסטרליה וגרמניה. חזונו של תיאודור הרצל אינו נדרש עוד. היום אנו יכולים להישאר בארצות שאינן שלנו כמיעוט נאמן. השנאה הזמנית תחלוף."
לאורך כל קשת הארגונים היהודיים בגולה, העלייה אינה נמצאת על סדר יומו של איש. פה ושם רב אמיץ עשוי להעז לדבר על המצווה הגדולה של ישיבה בארץ ישראל, אך אין תנועת עלייה. בצפון אמריקה, Nefesh B'Nefesh פועל במרץ להציל כל נפש אמיצה שהוא יכול, אך אותם 3000, 4000 עולים חלוצים המגיעים מדי שנה, בין אם בזמנים טובים ובין אם בזמנים קשים, הם רק כ 0.06 אחוז בלבד.
המצב אינו שונה באירופה, שם נראים ערבים בכל מקום, שם הפגנות אנטי ישראליות ופרו חמאס רבות, שם יהודים נדקרים ובתי כנסת מוצתים, בעוד רבנים ומנהיגים יהודיים מבולבלים זועקים: "תן לעמי להישאר!"
ברור כי אהבה גדולה זו לארצות נכר היא ההפך הגמור מתורת ישראל, המלמדת אותנו תמיד לכסוף לירושלים ולחיים במולדתנו היהודית. זהו ההפך הגמור מחלומו הגדול של הרצל. למרבה הצער, שכחנו מי אנו. אך ה' לא שכח. כשם ששלח את מכות מצרים, כך הוא שולח את מכות האנטישמים של ימינו כדי להזכיר לנו מי אנו, להזכיר לנו שאיננו שייכים לארצות נכר, כשם שהזכיר לנו פעם אחר פעם בנדודינו ברחבי העולם, בכל פעם שחשבנו שמצאנו מקלט בארץ גויים ידידותית.
כמעט מאוחר מדי להימנע מן הבלתי נמנע, אך עדיין יש סיכוי. באומץ רב ובקבלת האמת הבלתי נמנעת של ייעודו של עם ישראל, אנו יכולים לשנות את הזעקה "תן לעמי להישאר!" חזרה לזעקה המקורית "שלח את עמי!" כפי שמכריז הנביא: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".