השנה לא נצפין למירון בל"ג בעומר

השנה, בל"ג בעומר, רוב הציבור החרדי לא יעלה למירון. ההחלטה, המבוססת על שיקולי ביטחון עקב המצב בצפון, קשה ומכאיבה לרבים.

דורות שלמים לא הכירו ל"ג בעומר ללא עליה להר מירון, ללא ההתקהלות הענקית ליד ציון רבי שמעון בר יוחאי.

אולם, חלק מהקולות בציבור החרדי רואים בהחלטה זו "גזירה" נוספת של הממשלה, תוספת ל"גזירות" אחרות.

המבקרים, חלקם כותבים ומשפיעי דעה בולטים, מציגים את מניעת העליה למירון כחלק מהתנכלות שיטתית. עמדה זו מפתיעה ומכעיסה כאחד.

המציאות הביטחונית ברורה: צפונית ממירון מתנהלים קרבות בין צה"ל לכוחות חיזבאללה. רק אמש נפלה רקטה במרחב מירון ובבוקר יום האתמול נפגעו 12 חיילים מרחפן נפץ בשומרה. מירון עצמה ספגה בשנה האחרונה פגיעות ישירות של טילי חיזבאללה. בכל רגע נתון עלול להישמע אזעקה על ירי רקטה או רחפן.

במצב זה, משרד ירושלים ומסורת ישראל גיבש מתווה מבוקר להגעה מצומצמת למירון, בהתאם להנחיות פיקוד העורף ובכפוף לאישור המשטרה. המתווה נועד לאפשר קיום חגיגות ל"ג בעומר תוך שמירה על בטיחות הציבור.

די לחשוב מה יקרה אם תישמע אזעקה בעיצומה של התקהלות המונית. אפילו ללא נפילת טיל, הבהלה עלולה לגרום לאסון.

האם כבר שכחנו מה קרה לפני שש שנים, כאשר 45 איש נהרגו בדריסה במדרון תולדות אהרן, ביניהם ילדים וזוגות אחים? ניתן רק לדמיין מה עשוי לקרות כאשר המוני אנשים ירוצו לכל עבר בחיפוש נואש אחר מקלט.

דווקא עתה חשוב שמשפיעי הדעה בציבור החרדי יסבירו את המובן מאליו: שמירה על חיי אדם אינה "גזירה" אלא חובה הלכתית מפורשת. אותם מבקרים שכועסים היום על המגבלות יהיו הראשונים לצעוק "אמרנו לכם" אם, חלילה, יקרה אסון.

אין ספק שרוחו של רבי שמעון בר יוחאי תחפוף על אלו שיפעלו באחריות וישמרו על כללי הבטיחות - ולא על אלו שינסו למצוא דרכים עקלקלות להגיע למירון בניגוד להנחיות, הן ההלכתיות והן החוקיות.