מבצע "שאגת הארי" הותיר חותם עמוק על הכלכלה הישראלית, כאשר שוק העבודה חווה זעזוע חד ומהיר. לפי דוח שירות התעסוקה שפורסם הבוקר (ראשון), מספר דורשי העבודה הגיע בסוף מרץ ל-396 אלף, נתון הגבוה אפילו משיא מבצע "חרבות ברזל" אז עמד המספר על 332 אלף.
השינוי הדרמטי ביותר נרשם ביחס שבין משרות פנויות למחפשי עבודה. בעוד שבפברואר השוק נחשב ל"הדוק" (משרה לכל דורש), במרץ היחס צנח ל-0.32 בלבד. המשמעות: על כל 10 דורשי עבודה ממתינות רק 3 משרות פנויות.
כמו במשברים קודמים, גם הפעם הקבוצות המוחלשות והחשופות יותר שילמו את המחיר התעסוקתי הכבד ביותר. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה זינק ליותר מ-58%. רבות מהן נאלצו לצאת לחל"ת או להפסיק עבודה בשל סגירת מערכת החינוך והמעבר ללמידה מרחוק.
בקרב בני 34 ומטה נרשם זינוק של 246% במספר דורשי העבודה. צעירים אלו מועסקים לרוב בענפים שתלויים בהתקהלות ופתיחת השוק, כמו מכירות ושירותים.
הפגיעה הקשה ביותר הייתה במקצועות "חוץ" שהוגבלו על ידי פיקוד העורף. מספר הגננים דורשי העבודה זינק ב-496%, ועובדי ספורט וכושר ב-348%.
לראשונה מזה שנים, הערים הערביות אינן מובילות את רשימת דורשי העבודה. את מקומן תפסו הערים החרדיות, שחוו עליות חסרות תקדים. במודיעין עילית ישנם כ-13% דורשי עבודה, בביתר עילית כ-12% באלעד יותר מ-11% ובבני ברק יותר מ-10%.
למרות הנתונים הקשים, בשירות התעסוקה שומרים על אופטימיות זהירה. עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, ציינה כי השוק הישראלי הוכיח בעבר חוסן ויכולת חזרה מהירה לשגרה לאחר משברים כמו הקורונה ו"חרבות ברזל".
להערכת הארגון, כל עוד הפסקת האש תימשך ומדיניות העורף תאפשר זאת, נראה חזרה הדרגתית של עובדים מחל"ת ועלייה במספר המשרות הפנויות כבר בחודשים הקרובים.