דו"ח המחצית של מנהלת תקומה מצביע על חזרה רחבה של תושבי עוטף עזה לבתיהם, כאשר יותר מ-92% מהתושבים חזרו להתגורר ביישוביהם ובאזור בחבל מתגוררים כיום כ-65 אלף תושבים - מספר הגבוה מזה שהיה ערב המלחמה.
עוד עולה מהנתונים כי כ-3,000 איש עברו להתגורר באזור לאחר השבעה באוקטובר - בנוסף לתושבים ששבו.
עד כה הושקעו בפועל כ-11.6 מיליארד שקל, המהווים כ-67% מתקציב השיקום הכולל שעומד על 17.5 מיליארד שקל (לאחר עדכון וקיצוץ תקציבי שבוצע באוקטובר 2025). התוכנית, שצפויה להסתיים ב-2028, עוברת כעת משלב של "שיקום חירום" לבניית עוגני צמיחה ארוכי טווח.
המנהלת פעלה במודל תלת-שלבי שכלל פינוי, מגורי ביניים ושיקום פיזי. עד כה הושקעו 4.6 מיליארד שקל בתהליכי השיבה:
שישה מתוך עשרת היישובים שנפגעו קשות (נירים, רעים, כרם שלום, עין השלושה, נחל עוז וכיסופים) כבר השלימו את השיקום החיוני וחזרו לפעילות מלאה.
ארבעת היישובים שספגו את ההרס הכבד ביותר - בארי, כפר עזה, חולית וניר עוז - נמצאים בשלבי בינוי מתקדמים. החזרה המדורגת אליהם צפויה להסתיים עד שנת 2027.
במקביל הוקמו 1,846 יחידות דיור זמניות שאפשרו שמירה על רציפות קהילתית במהלך תקופת השיקום.
כחלק מלקחי המלחמה, הושקעו 827 מיליון שקל בתוכנית "אופק חדש" לחיזוק מעטפת ההגנה. הפרויקט כולל שדרוג טכנולוגי של הגדרות והשערים, חיזוק משמעותי של כיתות הכוננות ושיפור התיאום מול צה"ל.
בתחום החינוך והבריאות הושקעו למעלה מ-1.4 מיליארד שקל. הוקמו מרכזים רפואיים חדשים באשכול ובשדרות, ושוקמו עשרות מבני חינוך תוך תגבור שעות לימוד ותוכניות STEM מתקדמות.
המנהלת הגדירה "עוגני צמיחה" כדי להפוך את החבל לאבן שואבת לעסקים. הושקעו 625 מיליון שקל בשיקום משקים, הקמת מרכז "אגרונגב" והגדלת היצע המים ב-30%. בנוסף, 374 מיליון שקל הוקצו לתמיכה ב-200 עסקים ולשיקום אזור התעשייה "ספירים ב'".
למרות האופטימיות, במנהלת מדגישים כי האתגר הגדול ביותר העומד בפניהם הוא המעבר הסופי משיקום לצמיחה עצמאית, תוך התמודדות עם מורכבות הביצוע בפרויקטים ההנדסיים ביישובים שטרם שוקמו.
ראש המנהלת, אביעד פרידמן, אמר: "המשימה שלנו אינה מסתכמת בשיקום מהיר של מה שנהרס, אלא בהובלת שינוי עומק שיבטיח עתיד משגשג לחבל כולו. אנו פועלים באופן שיטתי לבנות עוגנים לצמיחה ארוכת טווח".