"הם יורים לנו על הממ"ד, תגיעו מהר". את ההודעה הזו הקליט יונתן בן נעים, תושב פריגן בבוקר שמחת תורה תשפ"ד.
כעשרה מחבלי נוח'בה חדרו למושב והחלו לעבור בין הבתים במטרה לבצע טבח בתושבים. "שמענו אותם מדברים בערבית בתוך הבית שלנו, מנהלים חמ"ל בסלון", הוא משחזר את הרגעים המפחידים מאותו בוקר. "היינו בטוחים שזה הסוף. אם החבר'ה משלומית לא היו מגיעים - היה פה טבח".
"יש לי 5-6 דקות לחיות"..
ביישוב שלומית הסמוך לפריגן, כשברקע אזעקות בלתי פוסקות, מקבלים חברי כיתת הכוננות הודעה מהרבש"צ בני משולם: "מחבלים בפריגן". באינסטינקט של רגע, בלי לשאול שאלות - הם עלו על הרכבים וטסו אל האש. עם ישראל זקוק להם וזה הכי חשוב עכשיו.
בועז ועוז, שהגיעו בפעימה הראשונה עם בני הרבש"צ, ניהלו קרב יריות הירואי מול המחבלים בסופו נפצעו שניהם באורח קשה. את ההודעה הקולית שקיבל בני הרבש"צ מבועז - הוא לא ישכח לעולם. "יש לי 5-6 דקות לחיות, אם לא מחלצים אותי עכשיו - אני מת כאן".
יהודה רבינוביץ', לוחם כיתת הכוננות שנפצע בקרב הקשה, זוכר היטב את רגעי האימה. "צרורות של אש, רימונים, RPG. אתה רואה את החברים שלך נופלים לידך. שכבנו שם, פצועים, בטוחים שאלו הרגעים האחרונים", מספר יהודה. תשעת חברי כיתת הכוננות נלחמו בגבורה בלתי נתפסת מול כעשרה מחבלי נוח'בה מצוידים בתחמושת ובנשק רב.
גבורה בלתי נתפסת
אביעד כהן וראובן שישפורטיש הי"ד, צמד החברים משלומית, טסו לפריגן מיד כשהבינו שחבריהם זקוקים להם. כאלה הם היו, היכן שצריך אותם - הם שם. הם נלחמו עד טיפת דמם האחרונה מול המחבלים צמאי הדם, עד שנפלו יחד. בחייהם ובמותם לא נפרדו.
באותו הזמן, חבר כיתת כוננות נוסף דהר לכיוונם. בכור סוויד הי"ד, שהיה באותה שבת אצל הוריו בשובה, עשה את הדרך לפריגן במהירות שיא. "אני טס אליכם", הקליט בקבוצה. בצומת מגן נקלע בכור למארב רצחני של מחבלים ונלחם עד נשימתו האחרונה.
אוריאל ביבי הי"ד, תושב שלומית וקצין בצנחנים, נסע עם רכבו במטרה לחבור ללחימה בעוטף ולהציל כמה שניתן. בדרכו נקלע למארב מחבלים ונלחם בהם, כשהוא מצויד רק באקדחו האישי, עד שנפל למען הגנת עם ישראל.
בפריגן, המחבלים הבינו כי נתקלו בחומת ברזל בלתי מנוצחת, ונסוגו. פריגן ניצלה מטבח. אך המחיר של אותו היום קשה מנשוא: ארבעה גיבורים נהרגו, הי"ד. ארבעה גיבורים נוספים נפצעו קשה.
מנציחים עכשיו את גיבורי שלומית. תרמו להשלמת בית הכנסת בשלומית לזכרם >>>
מהתופת אל הבניין: המשימה האחרונה
"הם הצילו אותנו", אומרת הדס זנזורי, תושבת פריגן. "כולם היו גיבורים, מלאכים. אביעד, אוריאל, בכור וראובן, הם היו פשוט גיבורים". שלומית שילמה מחיר כבד כדי שפרי גן תחיה, והמחיר הזה השאיר חלום אחד שנקטע באמצע.
ראובן ואביעד הי"ד היו חברי מזכירות היישוב. יחד עם חבריהם חלמו על בית כנסת מפואר ביישוב, בית לתורה ותפילה שיאחד את הלבבות. הם לא רק חלמו, הם התכנסו לפגישה עם רב היישוב יממה לפני המתקפה על יישובי העוטף, ממש בערב שמחת תורה, על שרטוטים ותוכניות לבניית בית הכנסת. בסוף הפגישה, ראובן הי"ד הבטיח לרב: "בעוד שנתיים מהיום - אנחנו בבית הכנסת החדש"...
צופיה, דנה, נאורה ונחמה - אלמנות הגיבורים - לא נתנו לכאב לנצח. יחד עם פצועי הקרב ושאר תושבי שלומית, הן מובילות בגאווה את השלמת בית הכנסת "בא"ר שלום" לזכרם ועל שמם של ארבעת גיבורי שלומית - בכור, אביעד, אוריאל, ראובן - הי"ד.
זוכרים אותם. מנציחים אותם.
בניית בית הכנסת כבר החלה לפני למעלה משנה. בעזרת טוב ליבם של רבים מעם ישראל, הצליחה קהילת שלומית לגייס כמעט את מלוא הסכום הדרוש להשלמת בית הכנסת עליו חלמו הגיבורים הי"ד. כעת חסרים עוד כ-2 מיליון שקלים כדי שהקהילה תוכל להיכנס בשעריו של בית הכנסת ולהשמיע בו קול תורה ותפילה לזכר חבריהם הגיבורים.
בעוד שעות ספורות בלבד ייסגר הקמפיין להשלמת בית הכנסת בשלומית לזכר המלאכים ששמו את הכל מאחור ורצו אל האש כדי להציל את עם ישראל. עכשיו התור שלנו להחזיר להם. לזכור אותם. להנציח אותם.
הצטרפו כעת לאלמנות ולתושבי שלומית בהשלמת בית הכנסת ביישוב. לחץ כאן לתרומה >>>
