רס"ן במיל', איש חיל האוויר יצחק שינובר, מהנדס אלקטרוניקה, הציג בפני ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון מתווה שעשוי להוסיף לא מעט שניות קריטיות להתרעת פיקוד העורף בטרם נחיתת טיל ולאפשר לעוד אזרחים להגיע למרחב מוגן. למה המתווה עדיין לא יושם? גם הוא שואל.
בראיון לערוץ 7 מספר שינובר בהתבסס על מידע גלוי באתר פיקוד העורף כי "חיל האוויר מזהה את השיגורים בלבנון בתוך שניות ומעביר את הדיווח לפיקוד העורף שלו יש מדיניות התרעה אחידה, כלומר שגם אם גילינו שיגור לדוגמא לעבר נהריה דקה וחצי לפני הפגיעה, הפיקוד ישהה את הידיעה במחשב של הפיקוד עד שנגיע לזמן התרעה שמוגדר לאותו ישוב, במקרה של נהריה מדובר בחצי דקה. כלומר שמדקה וחצי ועד חצי דקה זה יחכה במחשב פיקוד העורף ויופץ לאזרחים רק חצי דקה לפני הפגיעה. כך בכל ישוב".
משמעות הדברים היא שניתן לתת לאזרחים התרעה מוקדמת אך המידע נשמר במחשבי פיקוד העורף על מנת לאפשר מתן התרעה אחידה לאזור כולו. זאת על אף שמידע מוקדם, גם בדקה נוספת, יאפשר לעוד אנשים לפנות ולחפש מרחב מוגן שיוכל להציל את חייהם. שינובר מדייק את הדברים ומציין כי לא מדובר בשיגורים בטווח של פחות מחצי דקה, שכן אלה מקבלים התרעה מיידית, אלא בשיגורים מטווח רחוק מעט יותר, כלומר כזה שזוהה בטווח זמן ארוך מעט יותר מחצי דקה. זיהוי כזה יושהה במחשבי פיקוד העורף עד לשלושים השניות האחרונות.
שינובר בחן את האירועים בהם נהרגו כשמונים מאזרחי ישראל בעקבות פגיעות והתברר לו כי לו היה ניתן לאותם אנשים זמן ארוך מעט יותר יתכן והיו מספיקים להגיע למרחב מוגן.
כאמור, את הנתונים הציג שינובר בפני חברי ועדת המשנה לעורף בוועדת החוץ והביטחון, וסביב הדיון שם שוחח עם אנשי הוועדה על מנת להבין את המניע למדיניות זו. התברר לו שמדובר במדיניות ותיקה שקיימת עוד מימי מלחמת המפרץ בראשית שנות התשעים. "במדינת ישראל יש מערכת צופרים ופיקוד העורף צריך לקבל החלטה לגבי עיתוי הפעלת הצופרים. במשך שנים זה היה אמצעי ההתרעה היחיד שלנו ופיקוד העורף היה צריך לשקול אם להתריע בזמנים משתנים בין חצי דקה לדקה וחצי או במועד קבוע לכולם. ההחלטה שהתקבלה הייתה שכדי לא לבלבל את האזרחים הוא יתריע בזמן קבוע. יש בזה היגיון, אבל הבעיה היא שחצי דקה זה לא זמן מספיק כדי להיכנס למרחב מוגן. אם היה מדובר בהתלבטות בין חמש לעשר דקות אפשר היה להבין החלטה כזו כי חמש דקות זה פרק זמן מספיק, אבל כשמדובר בדקה וחצי לכל 15 שניות יש ערך".
בעת הזו, כאשר ההתרעה מגיעה דרך הטלפונים ולא רק דרך צופרים, ניתן לשקול הכול מחדש. "לפני כשנה וחצי אמרתי בוועדה שהתקדמנו מאז תקופת הצופרים בלבד, אנחנו עובדים עם אפליקציות והטכנולוגיה השתפרה וניתן לייצר התרעה מקדימה נוספת. את התרעת הצופרים נשאיר בזמן הקבוע שהוא הזמן המינימאלי אבל אם יש מידע מוקדם יותר על שיגור הוא יועבר באפליקציה ומי שירצה יוכל לבטל את ההתרעה. אני מניח שכולם ירצו את ההתרעה המוקדמת", אומר שינובר ומציין כי האזרחים בישראל כבר התרגלו להתרעות השונות ומבינים את המשמעויות, כך שהסיכוי לבלבול קטן.
עם זאת כאשר הציע זאת שינובר בוועדת המשנה היו שהתנגדו וטענו לחשש מבלבול, אך "חודשיים אחרי התקבלה המדיניות הזו והיום כל אזרח יודע שזה פתרון נהדר. התרעה מוקדמת בזמן הכי מוקדם שאפשר והתרעת צופרים בחצי הדקה האחרונה. המתכונת הזו מומשה בשיגורים מאיראן ותימן ואני מצפה שזה מה שיקרה גם מול שיגורים מלבנון", הוא אומר ומעיר כי בשל המרחק יהיה גם פער בין התרעה על ירי מאיראן או תימן, שתבוא כשבע דקות ויותר לפני הפגיעה, לעומת דקות ספורות או שניות כאשר מדובר בלבנון.
"זה דבר שמציל חיים ולכן אני ממשיך ומציף את הדבר בכל רשת חברתית, נמצא בקשר עם חברי כנסת בנושא ומחר (ב') אדבר על זה בועדת הביקורת בראשות ח"כ שוסטר", הוא אומר ומעריך כי תושבי הצפון כלל לא מודעים לאפשרויות הקיימות ונמנעות מהם.
עוד מדגיש שינובר כי "כבר היום פיקוד העורף מנגיש את המידע באתר הפיקוד וכל האפליקציות הפרטיות עושות שימוש במידע הזה, כלומר שניתן כבר היום להנגיש את המידע המוקדם. זה רק עניין של החלטה".
בהתייחס לטענה לפיה התרעה מוקדמת מטווחים רחוקים תהיה התרעה רחבה יותר בהיבט הגיאוגרפי שלה, אומר שינובר כי מי שההתרעה מהווה עבורו מטרד יוכל תמיד להתנתק ממנה ולא לקבל אותה ולחכות להתרעת הצופרים חצי דקה לפני הנפילה. להערכתו הסיבה לכך שהמתווה שהוא מציע עדיין לא מומש ביחס לירי מלבנון הוא הסירבול המחשבתי והארגוני של הצבא בהיותו גוף גדול שמתקשה מטבע הדברים לשנות נהלים.