המציאות הנוכחית מחייבת ממערכת החינוך הקשבה רחבה והתאמות חינוכיות. החינוך הממלכתי-דתי מקיים ועידת חינוך שנועדה להתמודד עם אתגרים שהלכו והתעצמו בעיקר מאז פרוץ המלחמה. שותפות אמיתית עם הקהילה וההורים ובניית תוכנית עבודה לשנים הקרובות.
מאז שמחת תורה תשפ"ד המציאות במדינת ישראל השתנתה בתחומים רבים, ואחד הבולטים שבהם הוא הצימאון הגובר לתורה, לזהות ולשורשים. אנו רואים זאת בשטח: תנועה של ממש של קהילות המבקשות להצטרף לחמ"ד, משפחות שמבקשות להפגיש את ילדיהן עם ערכי הציונות השורשית - עם תורה שיש בה מדינה, תורה המחוברת לעם, לחזית ולעורף.
אך יחד עם הברכה - מגיעים גם אתגרים מורכבים. סיפרה לי אחת המנהלות כי בתחילה התמלאה שמחה עם הצטרפות משפחה שאינה דתית לבית הספר. כך גם בשנייה ובשלישית. אך כשהגיעה הרביעית והחמישית - כבר החלו להגיע מסרים מחלק מההורים: השינוי באווירה אינו מתאים לנו, ואם יימשך - נאלץ בצער לעבור למסגרת אחרת. לכאורה כולם צודקים, אז מה עושים?
במקביל, נחשפתי לנתון מעודד נוסף: מאז תחילת המלחמה נפתחו כ-400% יותר תיקי עלייה לעומת התקופה שקדמה לה. אנו ודאי שמחים - הרי אנו מתפללים על כך לפחות שלוש פעמים ביום. אך גם כאן עולה השאלה: האם אנו מוכנים באמת לקבל? האם הכלים שבידינו מספקים כדי להתמודד עם האתגרים?
ובתוך כל זה - שאלות עומק על המערכת עצמה: כאשר ילדינו בוחרים פחות ופחות במקצוע ההוראה - האם יש לנו מה לעשות? כאשר חלק מהמורים אינם בהכרח מזדהים עם מסרי החמ"ד - כיצד מתמודדים? כאשר המחקרים מצביעים על כך שילדינו רואים בחינוך שליחות קודש - אך בפועל בוחרים במסלולים אחרים, בין היתר בשל שיח ציבורי לעיתים אלים כלפי אנשי חינוך - האם זה בידינו לשנות?
לפני כשנתיים שמעתי את אפי איתם נשאל מה יהיה אחרי המלחמה?. תשובתו הייתה פשוטה: "איני יודע מה יהיה - אבל כבר התקשרתי למכון מאיר וביקשתי שיגדילו את החניות…"
אחרי מלחמות מגיע צימאון.
אחרי מלחמת יום הכיפורים היה צימאון - אך לא תמיד היו מי שייתנו תשובות. היום יש מי שייתן מענה.
לנו, בהנהלת החמ"ד, ברור: הפעם אסור לפספס את ההזדמנות. אך ברור לנו גם כי האתגרים הללו אינם רק שלנו. הם של הציבור הדתי-לאומי כולו.
לכן בחרנו לפתוח את האתגרים לציבור. יצאנו לשנת ועידה שבה קיבלנו על עצמנו כי האתגרים - וגם הפתרונות - ייבנו יחד. הקמנו קבוצות עבודה שהגדירו את הנושאים הבוערים, הזמנו אנשי חינוך ואישי ציבור מתוך המערכת ומחוצה לה, שיתפנו את הציבור בשאלון עומק, כינסנו את ההנהגה הרוחנית של הציונות הדתית, וישבנו עם ועדי הורים.
כעת אנו מגיעים לוועידה הראשונה של החמ"ד, שתתכנס בעזרת ה', מתוך מטרה לגבש המלצות שמהן תיבנה תוכנית עבודה לשנים הקרובות - תוכנית שתישען על שותפות אמיתית עם הציבור.
רק יחד - כציבור ציוני-דתי הרואה גם באתגרים שהמלחמה העצימה הזדמנות וברכה - נוכל להתקדם. מתוך אמונה שהמציאות המתהווה מול עינינו היא חלק מהתגשמות התפילות והנבואות שעליהן גדלנו, ומתוך ידיעה כי אנו נקראים לעלות קומה נוספת בתקומת ישראל - עלינו גם לקחת אחריות ממשית: לבנות, לעצב ולכוון את מערכת החינוך כך שתדע לתת מענה לאתגרי השעה ולהוביל את הדור הבא.
הכותב הוא ראש מנהל החמ"ד במשרד החינוך