במשך מאות שנים נחשב מיקומו של קבר הנביא עמוס, מאחרוני נביאי התרי-עשר, לתעלומה.
למרות שהאתר היה מוקד עלייה לרגל משמעותי עבור יהודים ונוצרים החל מהמאה ה-4, חוסר יציבות ביטחונית במאה ה-17 הוביל לנטישתו ולשכחת מיקומו המדויק.
כעת, מחקר חדש של הארכיאולוג מיכאל טשרנין והצלם שי הלוי מרשות העתיקות, טוען כי התעלומה נפתרה.
בניגוד לסברה המקובלת שמיקמה את הקבר בתוך תחומי תקוע העתיקה, החוקרים הצליחו להוכיח כי האתר האמיתי נמצא כ-2 ק"מ משם, באתר המכונה "קצר ענתר". הזיהוי התבסס על הצלבת נתונים קפדנית: תיאורים של עולי רגל יהודים מהמאה ה-15, כמו ר' יצחק בן אלפרא, שתיארו כנסייה הבנויה מעל מערת קבורה קדומה לצד שימוש בצילומי אוויר וממצאים בשטח שתואמים את התיאורים ההיסטוריים של המבנה והמערה.
המקורות מצביעים על כך שהמקום היה פעיל ברציפות במשך כ-1,300 שנה עד שננטש בראשית המאה ה-17.
המחקר, שהחל לפני כעשור, קיבל משנה תוקף בשנים האחרונות בשל הרס הדרגתי של האתר. שודדי עתיקות פגעו במבנה באופן ניכר, מה שהפך את מלאכת התיעוד והשימור של טשרנין והלוי לקריטית להצלת המורשת ההיסטורית של המקום.
הפרטים המלאים של הזיהוי והממצאים הארכיאולוגיים ייחשפו לראשונה ביום שלישי במסגרת "כנס מחקרי ארץ יהודה העשירי" שיוקדש לזכרם של ד"ר דוד וחנה עמית ז"ל.
הכנס נערך בשיתוף רשות העתיקות, אוניברסיטת בר-אילן, קק"ל ובית ספר שדה כפר עציון. בשיאו של האירוע, ובכפוף לאישור גורמי הביטחון, צפוי להתקיים סיור ייחודי שייתן לציבור הצצה ראשונה לאתר "קבר עמוס הנביא" ולתל תקוע.