הרבנית ד"ר שפרה מישלוב, חוקרת מעמד הנשים בהלכה לאורך הדורות, משלימה מחקר מקיף בסוגיית גיוסן של חיילות ליחידות מתמרנות וההשלכות על לוחמים שומרי מצוות, מציעה מתכונת שתאפשר איזון בין דרישות הצדדים.
את המחקר החלה הרבנית מישלוב חודשים קודם לפסיקת בג"ץ האחרונה והוא בוצע במסגרת ארגון 'משפטי ארץ' וזאת על מנת להציג מתווה שבו יכול היה בית המשפט להשתמש לו היו ערכי המדינה היהודית בראש מדרג ערכיו.
"ראינו שיש עיקרון יסודי שמוביל את שלושים השנים האחרונות, העיקרון שרואה בשוויון ובשילוב נשים ערך מקודש כמעט ברמה דתית וכמעט כל ערך נדחה בפניו, שיקולי ביטחון בריאות, חופש דת, חיים בכבוד, צניעות ועוד. הכול נדחה בפני ערך השוויון. מי שמתנגד לתפיסה הזו מוצג כמתנגד לשוויון וכשוביניסט", אומרת הרבנית מישלוב הסבורה כי העמידה על ערך השוויון כערך מנחה אינה אצבע בעין שמכניס צד אחד של הדיון לצד האחר, אלא התנגשות ערכים משמעותית ואמיתית.
על מנת להבין את המציאות העכשווית מחזירה אותנו מישלוב אחורה בזמן על מנת להכיר את מה שאולי ניתן להגדירו כ"האבולוציה של גיוס החיילות לצה"ל: "בהקמת המדינה נחקק חוק שירות ביטחון שנוגע לכולם, גברים ונשים. בהמשך תוקן הפטור לנשים מטעמי דת כי הרבנות הראשית פסקה שנשים לא יגוייסו. בנות שבחרו כן להתגייס הגיעו לתפקידים שיועדו לנשים, הדרכה, הנדסה, פקידות, מודיעין וכו', לא לתפקידי לוחמה ומי שרצתה להיות לוחמה הייתה צריכה לחתום על הגיוס כאירוע חריג".
באותם ימים גם בכנסת הוגדר תפקידן של החיילות כאימהות בעתיד ומתוך כך נגזרו תפקידיהן. הדבר לא התפרש אז כפגיעה בערך השוויון. במציאות זו ברור היה שבמצב חירום כמו בתש"ח וכמו בשבעה באוקטובר גם נשים תגוייסנה.
כל זאת עד לראשית שנות התשעים, אז הוגש בג"ץ אליס מילר, אותה חיילת שביקשה להגיע לקורס טיס. את האירוע הזה מגדירה מישלוב כאירוע מכונן באותה אבולוציה של גיוס נשים לצה"ל. בג"ץ הציב בסופו של דיון עמדת מיעוט מול עמדת רוב, כאשר הרוב דיבר אמנם על שיקולי ביטחון אך את ערך השוויון ראה כערך על. בשם עיקרון זה חויב הצבא לעשות מאמצים ניכרים לשילוב נשים במירב התפקידים וזאת על אף שהצבא טען שהדבר מחייב השקעות כלכליות וארגוניות רבות עבור מי שגם אם ישתלבו במסלולים השונים לא ישרתו לאורך שנים רבות. טענת השופטים הייתה שעל מנת להדיר תפקידים מסוימים מנשים על הצבא להוכיח באופן ברור פגיעה משמעותית בביטחון.
לעומת הרוב טענה אז דעת המיעוט כי מאחר ותקציבי הצבא מצומצמים יש להשקיע יותר במי שיוכל לתת תמורה ביטחונית לה הצבא זקוק. "בעקבות בג"ץ אליס מילר שונה החוק ונקבע שברירת המחדל היא שילוב נשים בכל מקום, אלא אם כן ישנה בעיה שעליה יתקיים דיון בנפרד", מספרת הרבנית מישלוב ומדגישה כי על פי קביעת בית המשפט על מנת לטעון שתפקיד מסוים לא מתאים לשירות חיילות יהיה צורך להציג נתונים, מחקרים וניסויים שבוצעו והוכיחו זאת.
בעקבות הכרעת בית המשפט החל הצבא לשלב נשים בתפקידי לחימה גם ללא עבודת מחקר ראשונית מתבקשת. הרבנית מישלוב מציינת כי כיום קיימים נתוני מחקרים שבוצעו גם בצה"ל וגם בצבאות אחרים ומלמדים על המחירים הכבדים המשולמים על שילוב זה. מדובר בהורדת סרגל המאמצים על מנת להתאימו ללוחמות, בפציעות, בנשירת נשים משורות הצבא ועוד. הצבא, מציינת מישלוב, אינו חושף את הנתונים באופן סדור, אך על מחיר השילוב ניתן לשמוע וללמוד מעורכי דין שמייצגים נפגעות, מלוחמות שנפגעו וממפקדיהן.
והתהליך נמשך. בשנים 2019-2020 הוגשו לבג"ץ עתירות בדרישה לפתוח גם את היחידות המתמרנות והיחידות המיוחדות לשירות נשים, מה שהוביל את הצבא להבין שעליו לבחון את הדברים לעומקם וברצינות. מישלוב מספרת על דו"ח הוועדה המקצועית שבחנה את הנתונים, וממנו עלו לא מעט תמרורי אזהרה. הוועדה המקצועית בחנה תקדימים ומחקרים בצבאות אחרים והציגה נתונים על מסת שריר נמוכה של נשים, גובה נמוך יותר, משקל נמוך, פלג גוף עליון קצר יותר וכך גם פלג גוף תחתון, נתונים המשפיעים על יכולתו האובייקטיבית של הלוחם לעמוד במטלות ומשימות. בנוסף התברר כי אצל נשים ששולבו ביחידות לוחמות התגלו פי 2-3 שברי מאמץ מלוחמים גברים בשל חוסר התאמת השלד שלהן ועוד. כל אלה, אומרת מישלוב, נחשבים עבור רבים נתונים מובנים מאליהם, אך הדו"ח הציג אותם כעובדות מחקריות מקצועיות.
מסקנות הוועדה היו שלא ניתן לשלב ביחידות מובחרות מאחר ואין חפיפה בין נשים לצרכי היחידות, ואולם בעתירות שנגעו לחיל השריון הוחלט לפתוח יחידות מיוחדות, למרות נתוני הסיכון לנשים שעליהם הצביעה הוועדה המקצועית. הרבנית מישלוב מציינת כי במקום שבית המשפט ידרוש מהצבא לעמוד בסטנדרטים העולים ממסקנות הוועדה המקצועית, מצא בית המשפט דווקא לשבח את הצבא על התנהלותו בחיל השריון.
על מנת לאפשר את הפיילוטים בחיל השריון הודיע הצבא כי הלוחמות תקבלנה ויטמינים שיאפשרו את השתתפותן במודל ניסיוני מבוקר, כזה שלא בוצע בשום צבא אחר. החתירה לקיומו של הפיילוט נבעה מתוך אותו עיקרון הקובע כי ערך השוויון גובר על הכול.
החיילות המתגייסות, מציינת הרבנית מישלוב, אינן מעודכנות באשר למחירים הגופניים שהן עשויות לשלם בעקבות שילובן ביחידות שכאלה. כך גם נדחקים הצידה ערכים אחרים למען ערך השוויון וביניהם הפגיעה הנגרמת לא רק לחיילים דתיים מערבוב המינים בכלים סגורים לאורך ימים רבים וארוכים, כך גם פגיעה בכבוד האדם של הלוחמות וההבנה שללא חיילים דתיים שכעת ידירו עצמם מחיל השריון לא יוכל הצבא להביא ממקור אחר חיילים גברים שימלאו את החסר, וזאת למען זכות השוויון של נשים בודדות החפצות בכך.
כעת, אומרת מישלוב, הקריאה היא למחוקק לשנות ולתקן את חוק שירות הביטחון וחוק זכויות האישה, כאשר שיקולי הביטחון, ערכי כבוד האדם, הצניעות והשאיפה לשילוב בני המגזר החרדי נמצאים במקום גבוה יותר מערך השוויון.
על מנת להגיע לתיקון שכזה דרושה שקיפות במחקרים שמבוצעים ובתוצאותיהם. כיום הנתונים מוסתרים ומי שמוביל את השיח הוא אך ורק מי שמחויב לערך השוויון כערך עליון. "אנחנו קוראים להביא נתונים עדכניים, להכיר את ההתאמות לנשים, את המידע על פציעות ופגיעות, להכיר את נתוני האמת. כחברה חשוב לנו שהנתונים האמיתיים יהיו מולנו ואחר כך נוכל להחליט מה עושים. כעת ישנה אפלה כי אסור לדבר על כך שיש עוד משהו שחשוב לשקול אותו מעבר לשוויון".