צמד המילים שבכותרת- 'אהבה' ו'כבוד' נקשרות באופן ישיר לדמותו של רבי עקיבא, ולתקופת האבלות בימי ספירת העומר, שהסתיימה בימים אלו.
על מילות הפסוק 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' מביא המדרש את דברי רַבִּי עֲקִיבָא:" זֶה כְּלַל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה".
המילה 'כבוד' מופיעה בהקשר הסיבה למותם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא, וכך לשון המדרש: "שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגְּבָת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה".
מילה נוספת שיש לשים לב אליה בתיאור המדרש את תלמידי רבי עקיבא היא שהמדרש לא אומר שהיו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים, אלא אומר שהיו לו:'שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים'.
יש מהפרשנים, ההיסטוריונים והוגי הדעות שחיברו את כל הדברים הללו לתובנה אחת משמעותית ומרכזית.
התקופה בה מתרחשת המגיפה היא תקופת מרד בר כוכבא, מרד בו תמך בגלוי רבי עקיבא,
שאף רואה בבר כוכבא את המלך המשיח.
בתלמוד הירושלמי במסכת תענית מופיע בשמו של רבי שמעון בר יוחאי ויכוח חריף ונוקב בין רבי עקיבא לבין רבי יוחנן בן תורתא: תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי- עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ - דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב- דָּרַךְ כּוֹזִבָּא מִיַּעֲקֹב. רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר כּוֹזִבָּה הֲוָה אֲמַר. דֵּין הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא.
".
אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בֵּן תּוֹרְתָא. עֲקִיבָה. יַעֲלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיֵיךָ [וְעַדַּיִין] בֶּן דָּוִד [לֹא] יָבֹא".
במילים שלנו אומר רבי יוחנן לרבי עקיבא - אתה כבר תהיה מזמן בקבר (העשבים יצמחו מתוך הלחיים שלך באדמה), ועדיין המשיח האמיתי לא יגיע.
זו הייתה האווירה אז בארץ, ועל זה נסבו הויכוחים בין האנשים- האם בר כוכבא הוא המשיח ויש לתמוד במרד, או אולי בדיוק ההיפך וטמונה במרד ובמשיחיות סכנה גדולה.
הוויכוחים היו נוקבים גם בין החברותות, בין הזוגות, בין "שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים' - תלמידי רבי עקיבא. אולי הייתה ביניהם אהבה, אבל הם לא הצליחו להכיל ולכבד זה את דעותיו של זה, ומתוך כך גם 'לֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה'.
בפרשות השבוע 'בהר בחוקותי' יופיע הפסוק הזה כחלק מפסוקי התוכחה: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ־בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי־חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא־תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם".
פסוק שעליו יאמרו המפרשים במקום: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו, זֶה נִכְשָׁל בַּעֲוֹנוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה לָזֶה". באותה פרשה יופיע פסוק נוסף המשלים באופן מדויק את הרעיון הזה.על המילים
"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ", אומר הפרשן אבן עזרא מילה אחת- 'ביניכם'. אין די באהבה אם אין בצידה כבוד. אין די ביצירת חברת אנשים אם אין בה ערבות הדדית, ואין די בשלום אם אין הוא 'ביניכם'.