בספר מלכים א' פרק י"ב ובמקבילה בדברי הימים ב' פרק י' מסופר שלאחר מות שלמה בא רחבעם בן שלמה מירושלים לשכם כדי ששם ימליכו אותו ישראל.
כתנאי להמלכת רחבעם דרשו ישראל הקלה במסים. רחבעם ביקש שלושה ימים כדי להתייעץ. הזקנים ששרתו את שלמה אביו יעצו לו להישמע לדרישת העם ולהפחית מיסים, הצעירים שגדלו איתו יעצו לו לאיים על העם בהכבדת מיסים.
לאחר שלשה ימים כשבאו העם לקבל את תשובת רחבעם ענה להם: קטני עבה ממתני אבי - אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים! ענו לו העם - אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי איש לאוהליך ישראל!
כשראה רחבעם כך שלח אל העם את הדורם אשר על המס. היינו, שר האוצר או נציב מס הכנסה. או כדי לממש את איומו או משום שנבהל מהתגובה ושלח את הממונה על הכנסות המדינה לנהל מו"מ על הפחתת המס.
אבל, כל ישראל רגמו את הדורם באבנים וימות, ורחבעם ברח לירושלים. השאלה הנשאלת היא - מתי היה המאורע הזה?
לגבי השנה, חז"ל אומרים שזו היתה שנת שמיטה (חשבון מפורט בפרוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה עמוד רס"ה - ירושלמי ע"ז א' ה"א).
מועד זה מסביר מדוע בקשו הנחה במסים. בחברה חקלאית השמיטה היא ענין קריטי. כמו כן הרלב"ג והרד"ק במקום מסבירים שכאשר אניות שלמה עשו בקביעות את המסלול סביב אפריקה מעציון גבר ליפו והביאו כל הזמן זהב, כסף, אבן יקרה, שנהב ואלמוגים, והסחר בין מצרים למלכי החיתים בצפון היה ביד מלכות ישראל, המסים לא הכבידו כל כך, אבל כאשר השתבשו היחסים עם המצרים, והארמים והאדומים מרדו, העם שוב לא יכול היה לעמוד בנטל המס.
ראוי להעיר שהגיון זה הפוך להגיון של המדינות היום. היום כאשר מתחיל אי שקט בטחוני הדבר הראשון שעושה המדינה הוא העלאת מסים כדי לממן את המלחמה. לפי הגיונם של ישראל בימי שלמה אם המדינה אינה מספקת שקט ושלוה לעסקים צריך ראשית חכמה לקצץ לה בתשלום המסים.
אבל מתי במהלך שנת השמיטה קרו הדברים?
במדרש משנת ר' אליעזר פרק ה' אומרים חז"ל שרחבעם מלך בפרוס העצרת. עצרת הינט חג השבועות, ופרוס זה חצי, כמו פרוסה. חצי חודש - 15 יום, 15 יום לפני שבועות הגענו לל"ו בעומר. זה התאריך שבו רחבעם ברח משכם והמליכו אותו בירושלים. אם כן היום שבו באו ישראל לרחבעם לבקש הנחה במס היה ל"ג בעומר החל שלושה ימים לפני כן.
כלומר, ל"ג בעומר הוא יום מרד המסים הישראלי שאותו אנו חוגגים גם היום בהדלקת מדורות על ראשי ההרים בדרישה להקלה בעול המסים. סדר זמנים זה גם מסביר לנו אירועים נוספים.
במקרא כתוב שירבעם חשש שיעלו ישראל לרגל לירושלים ולכן הוא חסם את הגבול עם יהודה. את התפקיד הרגיש הזה של חסימת הגבול הטיל ירבעם על בנו אביה (מו"ק כ"ח ע"ב, זהר חדש כ ע"א). עכשיו שהתברר לנו שפילוג הממלכה והקמת מלכות ישראל ארע שבועיים בלבד לפני שבועות מובן מדוע חשש ירבעם כל כך.
הרי מלכותו לא התגבשה ולכן לא יכול היה להרשות לעצמו שישראל יעלו לירושלים ברגל הקרוב.
במוצאי שנת שמיטה בחג הסוכות עורכים מעמד מיוחד הנקרא מעמד הקהל. במעמד זה המלך קורא לפני כל ישראל פרשיות מספר דברים.
חז"ל מספרים שבגלל חששו של ירבעם שכאשר רחבעם יקרא בתורה במקדש בירושלים הוא יעמוד לפניו כמו כל ישראלי פשוט לכן הקים לעצמו עגלי זהב בביתאל ובדן (סנהדרין ק"א ע"ב). כמו כן מתואר שם בצורה ציורית המשא ומתן בין ישראל ויהודה כאשר הציעו לירבעם לחזור בו אבל בגלל החשש שבמעמד הקהל הוא יעמוד לפני רחבעם לא הסכים ירבעם לויתורים (סנהדרין ק"ב ע"א).
עקשנותו של ירבעם הופכת להיות מובנת אם מעמד הקהל עתיד להתרחש חמישה חודשים בלבד לאחר פילוג המלוכה הרי ירבעם לא יכול היה להרשות לעצמו זמן כל כך קצר לאחר הפילוג מעמד שבו הוא נחות כל כך מרחבעם מלך ירושלים.
על ירבעם נאמר שבתורתו לא היה שום דופי (סנהדרין ק"ב ע"א). בכל זאת מנע את העליה לרגל לירושלים ואפילו העמיד עגלי זהב על מנת לבסס את מלכותו.
כאשר אנו צופים על מדורות מרד המסים הישראלי הנדלקות בכל מקום אנו נזכרים בנזקים שגורמת התשוקה של המדינה לסחוט את אזרחיה בגבית מסים אין סופית ובהתנהגותם של פוליטיקאים שלאחר כניסתם לתפקיד עשו ההפך ממה שהבטיחו לבוחריהם
הכותב הוא סופר סת"ם בעל תואר שני במזרח תיכון ומדעי המדינה