לפני יותר מעשור כשהייתי מאבטח צעיר ביחידה לאבטחת אישים, שאלו אותי לא פעם אלו שידעו במה אני עוסק: איך אתה מוכן לקבל כדור בשביל אישיות פוליטית שאתה בכלל לא מסכים עם הדעות שלה ושפועלת בניגוד לעולם הערכים שגדלת עליהם?
התשובה שלי הייתה פשוטה. כאשר בחרתי להתגייס לצה"ל ואח"כ לשרות הביטחון בחרתי להמשיך את השליחות ולא להיות אדם פרטי אלא שליח של עם ישראל בתפקיד ממלכתי. אני לא מאבטח את האדם הפרטי אני מגן על מה שהוא מייצג- התפקיד הממלכתי.
בין אם זה ראש ממשלה, יו"ר האופוזיציה או כל נציג רשמי אחר של מדינת ישראל המשימה היא חלק בלתי נפרד מביטחון המדינה. זו לא שאלה של ימין או שמאל או מפלגה כזאת או אחרת. זו שאלה של ממלכתיות. במקומות שאנו נמצאים את הדעות האישיות שלנו השארנו בבית והחיכוך נשאר בגדר מקצועי תמיד ומעולם לא אישי. לצד זה, היה עיקרון יסוד של דיסקרטיות מוחלטת בינינו.
האמון בין המאבטח למאובטח הוא לא עוד רכיב מקצועי הוא תנאי לקיום של המערכת כולה. מאובטח שלא סומך על סביבתו לא ישתף, לא ייפתח, ולעיתים גם יסתיר. במילים אחרות: פגיעה בדיסקרטיות היא פגיעה ישירה בביטחון. כאן בדיוק מתחיל הקו האדום בין השליחות והממלכתיות לאישי והפוליטי. כאשר בכירים לשעבר רומזים שיש בידיהם מידע רגיש על דמויות ציבוריות, גם בלי לחשוף דבר בפועל הם שוחקים את האמון שעליו נשענת כל מערכת הביטחון.
המסר שמחלחל מסוכן: מה שנאמר ונראה במסגרת תפקיד עלול להפוך בעתיד לכלי בזירה הציבורית. אבל הדיסקרטיות אינה המלצה היא חובה. היא לא מסתיימת ביום הפרישה, ולא משתנה לפי זהות המאובטח. היא מוחלטת. לצד זה, יש ממד נוסף שבו הממלכתיות עלולה להישחק טשטוש גבולות בין תפקיד רשמי לבין קרבה אישית. כאשר מתקיימים אירועים פרטיים של דמויות ציבוריות, והם מושכים אליהם גם גורמים רשמיים במדים לצד גורמים עבריינים נוצר אזור אפור ומסוכן.
גם אם הכול נעשה בתום לב העירוב הזה עלול לייצר תחושת קרבה שאינה תואמת את גבולות התפקיד. וברגע שגבולות מיטשטשים נפגעים שני יסודות מרכזיים: המקצועיות והממלכתיות. אנשי ביטחון אינם חלק ממעגל חברתי. הם אינם “אנשי שלומנו", ולא אמורים להיראות כך. הם משרתים את המדינה את הציבור במקצועיות ולא את האדם, לא קבוצה, ולא מחנה.
הממלכתיות נבחנת דווקא ברגעים האפורים, במקומות שבהם אין הפרה ברורה אבל יש שחיקה שקטה. שם נדרש הריסון. שם נדרשת ההקפדה יתרה שם המבחן בין האישי לציבורי. מדינה חזקה נשענת על מערכת ביטחון מקצועית, מאופקת, ודיסקרטית מערכת שיודעת לשמור על גבולות ברורים, גם כשלא נוח.
השבוע ראינו איך קצינים בכירים במדים מגיעים לאירוע פוליטי אישי, ופוליטיקאים לשעבר מאיימים על נושאי משרה בכירים שנבחרו כחוק.
השחיקה הזאת של המערכות היא תוצאה של מערכות שמטשטשות את גבולות הממלכתיות. במערכת הבחירות הקרובה לציבור מגיע מנהיגות שיודעת להביא גישה אחרת ממלכתית ציונית וימנית מתוך הסתכלות רחבה ומקצועית לטובת המדינה ולא אישית.