שמעתי את הראיון שנערך בערוץ 7 עם הרב יעקב מדן בנושא שילוב לוחמות בשיריון. בראש ובראשונה יישר כוחו על הבעת העמדה הברורה נגד השילוב הלא ראוי הזה. יחד עם זה, ברצוני להתייחס לתוכן דבריו.
הרב מדן הזכיר כמה פעמים ש"הצבא צריך להתחשב באמונות בסיסיות שקשורות ליהדות", ולכן הוא צריך לכבד "גם את הלוחמים הרוצים לשרת בהתאם לתורה, לצניעות ולהלכה".
שאלתי הראשונה היא: האם צניעות בין גברים לנשים היא עניין ששייך רק ללוחמים הדתיים? האם חייל חילוני רווק או אולי אף נשוי צריך להיות בטנק עם אישה? האם אישה שנשארה בביתה עם ילדיה ושלחה את בעלה לשרת מאות ימי מילואים צריכה לדעת, בנוסף לכל הקושי הדאגות והפחדים, שבעלה נמצא באותו טנק עם אישה צעירה או מבוגרת, ימים, שבועות ואף חודשים? הרי שמענו, לצערנו הרב, על חיילים נשואים, לא אחד ולא שניים, ששירתו יחד עם חיילות ועזבו את נשותיהם. מדוע עניין זה קשור רק לדתיים?
אשאל שאלה נוספת: הרי הנושא המרכזי הוא אופיו של צה"ל כצבא יהודי של עם ישראל. מחנה צה"ל צריך להיות טהור כדי שהשכינה תשרה בו וכדי שהוא יצליח במלחמותיו. הרי בפועל כולם יודעים שהחיבור בין בנים ובנות בצבא גורם להסחת דעת ממצוות המלחמה ופוגע בקדושת המחנה.
האין זו אחריותנו לומר לצבא איך צבא יהודי-ישראלי ראוי להיות?! ודאי שהדברים נכונים בתנאי שטח ומלחמה שאינם מאפשרים הפרדה גמורה. כך קרה לתלמיד שלי בעזה שהלך לישון ב'איתור' שצה"ל הכין. בבוקר הוא קם וראה חיילת ישנה לידו. כשהעלה את המקרה לפני מפקדו, ענה הלה: 'מה רצית כעת בשעת מלחמה, שהיא תישאר בחוץ?'.
לסיום, נוסיף עוד שאלה: הרב מדן הזכיר פעמים רבות שיש צורך בהידברות ושצה"ל צריך לקיים את פקודת "השירות המשותף" של עצמו. אבל הרב כבר ניסה זאת בחיל התותחנים, והדבר לא צלח. זכורני שהרב התנצל בפני תלמידיו שבתותחנים הוא לא הצליח לעצור את כניסת הבנות לחיל התותחנים. מדוע הרב חושב שהדבר יצליח כעת בשיריון? צה"ל יודע את כל מה שאנו אומרים, אך כנראה שהרמטכ"ל והמטכ"ל מתחשבים בבג"צ ובשמאל הקפלניסטי יותר מאשר ברבנים, ולכן ברור גם עכשיו שההידברות תיכשל.
אם יש סיכוי לעצור את המהלך - זה רק ע"י אמירה חדה וברורה שלא נאפשר לחיילים דתיים המתייעצים איתנו ללכת לשיריון אם ישולבו בו בנות. אולי זה יאלץ את הצבא לעצור את המהלך הזה. אחרת, לצערי הרב, אינני רואה סיכוי לשינוי.