נורית שכטר, מאמנת מנבחרת המאמנים של פרויקט 252, הסבירה השבוע באולפן כיצד פחדים סמויים מנישואים מובילים לדפוסי פסילה חוזרים בקרב רווקים ורווקות.
בשיחה שנערכה במסגרת הפודקאסט של הפרויקט, פירטה שכטר כיצד חששות פנימיים מתבטאים בסירוב להצעות על רקע פרטים שוליים, ובכך מונעים מהקשר להתקדם למרות הרצון המודע להתחתן. לדבריה, זיהוי המנגנון המפעיל את הפחד הכרחי כדי לשנות את תמונת המציאות ולאפשר יצירת קשר זוגי יציב.
במהלך הדיון הסבירה שכטר כי במקרים רבים הפסילה המהירה של הצעות, בין אם בשלב התמונה ובין אם לאחר מספר פגישות, אינה נובעת מסיבות אסתטיות ממשיות אלא מדפוס פנימי.
נורית ציינה כי ברגע שהפחד הוא זה שמתניע את האדם, הוא מרכיב משקפיים בצבע שחור-אפור שאינם מאפשרים לו לראות את המציאות בצורה נכונה.
לעיתים, קשרים מבטיחים נעצרים בגלל פרטים שוליים כמו רווח בין השיניים, סגנון המשקפיים או הכיפה, מצבים המהווים נורת אזהרה המעידה על חסם עמוק יותר בתת המודע.
התת מודע חזק בהרבה מהרצון המודע שלנו, אמרה שכטר והדגישה כי גם כאשר אדם מצהיר על רצונו העז להתחתן, פחדים פנימיים עלולים לנהל אותו ולגרום לו לזמן הצעות שאינן מתאימות לו.
נורית תיארה מצבים שבהם חוויות עבר, כגון ביטול אירוסין, יוצרות טראומה המקבעת את האדם בתוך מעגל של פסילות אינסופיות כדרך להתגונן מפגיעה נוספת.
לדבריה, החוכמה היא לעצור ולהתבונן בדפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב, ולהבין כי השורש נמצא ברובד הפנימי ולא בפרטים הטכניים של ההצעות המגיעות.
לסיום המליצה שכטר למי שמזהה דפוס כזה לא להמתין שהזמן יחלוף, אלא לגשת לטיפול בשורש הבעיה באמצעות אימון והיכרות עם העולם הפנימי.
היא הסבירה כי זיהוי הבעיה והודאה בקיומה הם הכרחיים כדי להשתחרר מהפחד המנהל את הבחירות. הטיפול אינו מתמקד בשיפור כלים חיצוניים כמו שינוי תמונת הפרופיל, אלא בתיקון עמוק של קוד המקור הפנימי שיאפשר פתיחות אמיתית לקשר והגעה לחתונה.