היועץ האסטרטגי נבו כהן סבור כי מי שתכריע את הבחירות הקרובות היא דווקא מפלגה שטרם קמה, אך מתבשלת, מפלגה שתחייב את שתי המפלגות הגדולות להקים ממשלת אחדות.
לדבריו, לתובנה זו הוא מגיע מתוך צלילה בעומק משמעותם של הסקרים המתפרסמים, והוא מסביר: "אירוע בנט-לפיד צבע את בנט בצבעי שמאל חזקים. האירוע הזה דחק כמות של מצביעים פוטנציאלים שנטו להצביע לו כי הוא הציג את עצמו כנציג הימין, והעביר אותם לאגף המתלבטים. אי אפשר להיות מפלגת ימין כשהשותף שלך הוא יאיר לפיד. כך הוא דחק את אותם מצביעים פוטנציאליים לגוף הזה לעבר מצב שבו כרגע אין להם בית".
"גם בצד הקואליציה וגם בצד האופוזיציה יש לא מעט מצביעים שההצבעה לא נוחה להם. בקואליציה יש שרוצים ממשלת ימין אבל נושא הגיוס כואב להם מאוד ולכן חלקם שקלו להצביע בנט או לא להצביע. בצד השני יש כמות לא מבוטלת של מצביעים שלא רוצים ממשלת שמאל מובהק בתמיכת הערבים. הם לא רוצים את נתניהו כראש ממשלה ורוצים גיוס לחרדים אבל החבירה לערבים מייצרת אצלם כאב בטן, וגם הם לא יבואו להצביע. שתי הקבוצות האלה ללא בית. אם תבוא מפלגה שתגיד שהיא תפתור את זה דרך הרוב הציוני במדינה שרוצה שותפות בנטל ולא מוכן לממשלת שמאל מלא עם הערבים, שרוצה להושיב יחד את המפלגות הציוניות, לקדם את נושא הגיוס והשותפות בנטל בלי לשלם מחיר של ממשלת שמאל על מלא. מפלגה שתגיד את זה, תהיה אותנטית ותצבור מומנטום ומנדטים היא פתרון לאותה כמות גדולה של מתלבטים".
האם אותה מפלגה שתבוא עם כוונות טובות תוכל לדלג על מהמורת הרל"ביזם? איך היא תוכל להביא לחדר אחד את מי שמבטיחים להחליף את נתניהו לחדר אחד בו יישבו עם נתניהו עצמו? על כך משיב נבו כהן ואומר כי העומד בראש אותה מפלגה שטרם קמה יצטרך להבהיר שאין בכוונתו להשלים את המנדט ה-61 לאף אחד מהצדדים, הוא קורא לשניהם להיכנס איתו לחדר, ואם מי מהצדדים יסרב הרי שהוא יגרום בכך למפלגה החדשה לחבור לצד השני.
עוד שאלנו את כהן אם להערכתו בראש מפלגה שכזו יוכל לעמוד גם פוליטיקאי בראשית דרכו, או שיצטרך להתמקם שם אדם בעל ניסיון פוליטי נרחב, כזה שיוכל לאלץ גם את בעלי הניסיון כמו נתניהו ובנט לשבת יחדיו, ולהערכתו של כהן אכן האדם שבראש המפלגה יצטרך להיות בעל נוכחות מנהיגותית ופוליטית חזקה. כעת, הוא סבור, אין בזירה אדם שיוכל לבדו להוביל מסר שכזה, ומאחר וכך יצטרכו כמה מפלגות שכיום מדברות על מתווה שכזה לחבור זו לזו, להתאחד בינן לבין עצמן למפלגה אחת ורק לאחר מכן לתבוע אחדות מהמפלגות הגדולות.
עוד שאלנו את כהן אם לא ניתן לטעון שכבר קיימת מפלגה שכזו במידת מה, וזוהי מפלגתו של בני גנץ שמבהירה שאין בכוונתה להצטרף לחוגי המחרימים, אך מתברר שאין לקוחות לסחורה הפוליטית הזו. כהן משיב ואומר כי "בפוליטיקה המודרנית חשוב המסר אבל לא פחות גם הפרזנטור. הבעיה של כחול לבן הוא לא המסר, שעדיין לא מהודק עד הסוף. הבעיה היא בני גנץ עצמו, שהיה הבטחה גדולה של השמאל ונועד להחליף את נתניהו, וכעת משנה פוזיציה כדי להיות משהו מאחד, השינוי הזה מאוד קשה". עם זאת סבור כהן כי כחול לבן תוכל להצטרף לאיחוד המפלגות המקדים לדרישת האיחוד בין הגדולות.
האם ממשלה שכזו, שבראשה שתי מפלגות גדולות, לא תהפוך לממשלת שיתוק שבה כל צד מנטרל את פעילותו של הצד שמנגד? "ישראל כעת בצומת מכריע גם בכלכלה, גם בביטחון, גם במדיניות חוץ וגם בענייני חברה. אחרי מלחמת לבנון השנייה היינו במצב דומה ואז הוקמה ממשלת האחדות שחילצה את ישראל מאחת התקופות הבעייתיות שלה. אנחנו במשבר לא פחות גדול ודווקא ממשלת אחדות היא שתוכל לעסוק בסוגיות הכי חשובות. ממשלה צרה לא תוכל לעשות את זה לבד. לא תהיה לה תמיכה למהלכים משמעותיים", משיב כהן.