ד"ר גייל טלשיר, מומחית לפוליטיקה, חוקרת בכירה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, מנתחת בראיון לערוץ 7 את המהלכים והאירועים האחרונים בשורות האופוזיציה וההיערכות שם בדרכים שונות להפלת נתניהו.
בפתח הדברים מתייחסת ד"ר טלשיר לדבריו של אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים שכינס אודות אחד היעדים המרכזיים שהוא מציב לעצמו, להגיע לראשות הממשלה. את טלשיר שאלנו כיצד והאם מחנה השמאל מוכן להכיל שאיפה שכזו של אדם כמו ליברמן, מי שהיה עד לא מכבר "דמון" בעיני מחנה השמאל, וזאת רק כדי להגיע ליעד השני של החלפת נתניהו.
טלשיר משיבה ומציינת כי לא מדובר באירוע חדש ולמעשה "ליברמן עבר צד כבר ב-2019 ומיסגר את הקרב המרכזי בין מה שהוא מגדיר כממשלת חרדים קיצוניים קנאית לממשלה ליברלית", ולהערכתה הסוגיה הזו שבה מתמקד ליברמן, היא זו שתעמוד במרכז המחלוקת במערכת הבחירות המתקרבת. למעשה, בדבריו ליברמן הגדיר מחדש את הגוש שכבר אינו מתויג כשמאל מול ימין אלא כליברלי מול ימני וקיצוני.
בדבריה מפנה ד"ר טלשיר את תשומת הלב לסיסמה שמלווה את ליברמן 'חייבים להכריע' כאשר המוטו של הכרעה לקוח להערכתה מתוך 'תכנית ההכרעה' של בצלאל סמוטריץ', וזאת במכוון ועל מנת להכניס אג'נדה ימנית-ביטחונית אל תוך מה שמוגדר בפיה כמחנה הליברלי.
"בנט וליברמן בונים את התחרות ביניהם על שאלת מי יקבל את המצביעים האסטרטגיים שמגיעים מהמחנה הליברלי. גם איזנקוט במירוץ הזה. לפיד כבר התקפל ונתן את הבכורה לבנט וגנץ כנראה יודיע בקרוב על פרישה. האסטרטגים של המחנה הליברלי קוראים לאיחוד תחת בנט כדי להביא למפלגה גדולה שבגרף עמודות הסקרים תראה שיש מי שלוקח את הבכורה מהליכוד, אבל זה לא קורה כי יש מחלוקת אישית מי יוביל את הגוש".
שאלנו את ד"ר טלשיר אם אינה רואה כאפשרות סבירה איחוד בין איזנקוט לבנט, וזאת על רקע תחושתו הנחושה של ליברמן שהוא הראוי להגיע לכס ראש הממשלה לנוכח ניסיונו הגדול מזה של האחרים. טלשיר מזכירה את דבריו של איזנקוט ולפיהם הוא לא עזב את המקום השני של גנץ כדי להיות במקום השני של בנט, ועם זאת היא סבורה ש"אם בעקבות איחוד בנט-לפיד סקרי העומק יראו שהציבור שהיה מוכן להצביע לבנט לא מצביע בגלל לפיד ועובר לאיזנקוט או ליברמן, אז שווה לאיזנקוט לרוץ לבד כדי למקסם את כוחו של הגוש וכדי להביא את קולות הציבור המסורתי לגוש הליברלי. זה יוכל להיות שיקול מרכזי מדוע לא להיכנס תחת כנפי בנט. הבעיה היא שאפקט המפלגה הגדולה תחת מנהיג אחד, את זה אפשר לבדוק רק אחרי שהאיחוד קורה".
סוגיה נוספת שתשפיע על ההחלטה אם לייצר איחודים נוספים היא סוגיית מספר המפלגות שתתמודדנה, על מנת שלא לאבד קולות בהיעדר הסכמי עודפים אם מספר המפלגות במחנה השמאל לא יהיה מספר זוגי. הדבר נוגע גם להחלטת המפלגות הערביות. ומעבר לכל אלה לא ניתן להתעלם מאלמנט האגו, כאשר "כל אחד חושב שהוא זה שהפעם יכול להיות ראש הממשלה. איזנקוט חושב שהוא צריך להוביל את הגוש, גם כי לבנט יש נטייה להיות גבוה בסקרים ואחר כך לרדת, וגם כי ליברמן אינו בשר מבשרו של הגוש הליברלי ויהיה קל יותר ל-90 אחוז מצביעי הגוש הזה לבחור באיזנקוט כמוביל מאשר בליברמן".
עם כל זאת, סבורה טלשיר כי מצביעי גוש השמאל יצביעו הצבעה אסטרטגית על מנת להביא לשינוי, ולשם כך יספגו ויכילו גם את מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע וגם את מי שבעבר היה איש רעיון הטרנספר.
בהתייחס לאופן בו יכילו מצביעי שמאל את העובדה שאדם כמו בנט הוא האיש בו הם בוחרים, מזכירה ד"ר טלשיר נדידה ארוכת שנים של מנהיגים ממחנה הימין אל השמאל, כך שרון, אולמרט, ליבני ואחרים. המצביעים מפרשים את המציאות כמעבר של המנהיגים שמאלה כחלק מהמאבק על דמותה של המדינה. עם זאת היא סבורה כי שלא כמו שרון, אולמרט וליבני, בנט וליברמן יחפשו את דרכם למחנה הימין חזרה ביום שאחרי עידן נתניהו. באשר למצביעים, אלה בוחרים בבנט לא בשל עברו במועצת יש"ע אלא בשל מה שהם רואים כהובלת ממשלה שתפקדה למען האזרחים ולא למען מגזרים משתמטים.
"בנט עבר כמה תהפוכות, והביקורת שהוא מקבל על החבירה ללפיד מבחינת מצביעי המחנה הליברלי מהווה מסר מרגיע כי לפיד אמור לשמור על בנט שלא יילך עם נתניהו", אומרת טלשיר הסבורה כי בסוגיה המשפטית-דמוקרטית רבים ממצביעי הימין והליכוד בפרט תומכים בעמדותיו של בנט ורואים באופן שבו קידמו לוין ונתניהו את הרפורמה כמה שהוביל לקרע בעם.
גורם חשוב שיש לתת עליו את הדעת הוא ההתארגנויות החדשות בימין, וזאת בעקבות מחלוקות פנימיות בליכוד על שיריונים ומספר מושבי האזורים בפריימריז. סוגיות אלה ואחרות צפויות להשפיע על דמותו של הליכוד ועל ההחלטה אם תוקם מפלגה דומה לליכוד שבסופו של יום תלך עם הליכוד.
עוד שאלנו את ד"ר טלשיר אם במחנה השמאל קיים חשש שמא לאחר שיצביע לבנט יגלה שבנט עושה לו כפי שבפעם הקודמת עשה למצביעי הימין, כלומר יחבור לממשלה עם נתניהו בתמורה לתפקידים בכירים כאלה ואחרים. לדבריה חשש כזה אכן קיים בקרב מצביעי ההצבעה האסטרטגית. משום כך רואים שם בחבירה ללפיד סוג של הרגעה וכדי להשלים את התמונה לוחצים על איזנקוט לחבור אליהם ולהבטיח שבנט יישאר בגוש מתנגדי נתניהו.
לקראת סופה של השיחה איתה שאלנו את ד"ר טלשיר לעמדה ביחס לחוק אותו מקדם חבר הכנסת אביחי בוארון, חוק שימנע ממנהיג להקים מפלגה חדשה לפני ששילם את חובותיה של מפלגתו הקודמת אותה סגר. טלשיר אומרת שהיא תומכת בחוק הזה, "אני לגמרי בעד החוק הזה", אך לטעמה הוא אמור למצוא מענה גם לחובותיה של מפלגה כדוגמת מפלגת הליכוד, חובות שגם הם עדיין לא שולמו.
עמדנו על ההבדל בין מפלגה קיימת שניתן לתבוע אותה במידה וקיימים חובות שכאלה ובכך לחלץ כספים, למפלגה שכבר אינה קיימת וספקים ועובדים נותרו ללא כספם ואין להם את מי לתבוע. "זה שערורייתי", אומרת טלשיר. "לא צריך שמי שהמפלגה הקודמת שלו תחת חובות יקים מפלגה חדשה", ועל זאת היא מוסיפה ומציינת כי מדובר בכשל בתרבות הפוליטית של כולנו, והדברים נוגעים לטעמה גם להתנהלות הליכוד.