אבל בעולם הרבנות. הרב אריה שטרן, רב העיר ירושלים ומרבני הציונות הדתית הבולטים בדור האחרון, הלך לעולמו הלילה בגיל 81.
הרב שטרן עמד במשך עשרות שנים בלב העשייה התורנית והחינוכית של הציבור הדתי־לאומי, שימש כרב העיר ירושלים, כחבר מועצת הרבנות הראשית וכראש מכון "הלכה ברורה ובירור הלכה".
הרב שטרן נולד בתל אביב בשנת 1944 לאשר וחוה לאה שטרן, בבית ציוני־דתי וחסידי. את לימודיו החל בישיבת היישוב החדש ובהמשך למד בישיבת חברון, עד שהצטרף בשנת תשכ"ד לישיבת מרכז הרב, שם הפך לאחד מתלמידיו הקרובים של הרב צבי יהודה הכהן קוק.
בשנת 1966 זכה בפרס משרד הדתות לחיבורים תורניים, ולאחר מכן התגייס לצה"ל. הוא שירת גם במילואים בחטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, תקופות שעיצבו לדבריו את תחושת האחריות הציבורית והלאומית שליוותה אותו לאורך חייו.
בשנת 1970, לבקשת הרב צבי יהודה קוק, הקים יחד עם הרב יוחנן פריד ואחרים את מכון "הלכה ברורה ובירור הלכה". המכון הפך עם השנים לאחד המפעלים התורניים המרכזיים בעולם הישיבות, והרב שטרן עמד בראשו מאז הקמתו ועסק בעריכת סיכומי שיטות הראשונים והאחרונים על סוגיות התלמוד הבבלי.
לצד פעילותו במכון, לימד הרב שטרן במשך עשרות שנים בשורה ארוכה של ישיבות ובהן מרכז הרב, ישיבת הכותל, אור עציון, קריית שמונה, אורות שאול ואש התורה. בין השנים תשמ"ח־תשמ"ט כיהן גם כראש ישיבת הדרום ברחובות, ונחשב לדמות חינוכית מרכזית עבור תלמידים רבים בציונות הדתית.
הרב שטרן היה שותף גם לפעילות ציבורית וחינוכית בירושלים. הוא פעל לשיקום "בית הרב", ביתו של הרב קוק בירושלים, והיה מעורב בהקמת מוסדות חינוך ובהכשרת מורים ומלמדים במסגרת מכון "מרחבים". במשך שנים רבות שימש כרב קהילת "הר חורב" בשכונת קטמון בירושלים, תפקיד שבו היה לדמות מוכרת ואהובה בקרב תושבי השכונה.
בשנת 2014 נבחר לרבה האשכנזי של ירושלים, לאחר יותר מעשור שבו לא אויש התפקיד מאז פטירת הרב יצחק קוליץ. בחירתו נתפסה כרגע משמעותי עבור הציונות הדתית בירושלים, והוא זכה לתמיכתם של רבנים ואישי ציבור רבים מכלל הזרמים.
עם כניסתו לתפקיד אמר הרב שטרן, "בכוונתי לשמש כרב של כל הירושלמים: חילונים, דתיים וחרדים. לעמוד בראש רבנות ירושלים זאת זכות גדולה, אך היא גם טומנת בחובה אחריות כבדה". במהלך כהונתו פעל להנגשת שירותי הדת בעיר, לקידום הידברות בין דתיים לחילונים ולחיזוק מערך הכשרות בירושלים.
עמדותיו הציבוריות עוררו לאורך השנים עניין רב. הוא הביע תמיכה בחיים משותפים של דתיים וחילונים בשכונות מעורבות, קידם פורומים להידברות בעיר והתייחס גם לסוגיות רגישות של דת ומדינה מתוך ניסיון לשלב בין נאמנות להלכה לבין אחריות ציבורית רחבה.
מכריו ותלמידיו סיפרו לאורך השנים כי לצד עולמו התורני הרחב נשא עמו גם רגישות אנושית עמוקה, שקט פנימי ויכולת להקשיב לכל אדם שפנה אליו.
הרב שטרן הותיר אחריו את רעייתו מרים־יוכבד, שבעה ילדים, בין ילדיו נמנים יקירה, אשת הרב אמוץ קורצטג; שרה, אשת הרב יצחק סמואל; רחל, אשת אל"ם במיל' הרב ישי איתן; והרב יחזקאל שטרן, המשמש כר"מ בישיבה הגבוהה בכרמיאל.
משפחתו נשאה לאורך השנים גם את כאב מותה של הבת שירה, שנהרגה בתאונת דרכים בשנת 2007 בגיל 21 - אובדן שהותיר חותם עמוק על בני המשפחה ועל מקורביו של הרב.
פטירתו של הרב שטרן מעוררת אבל כבד בקרב תלמידיו, מוקיריו ורבים בציבור הדתי־לאומי ובירושלים, שם נחשב במשך שנים לאחת הדמויות הרבניות המזוהות ביותר עם העיר.
ראש העיר ירושלים משה ליאון ספד לרב שטרן ואמר: "ירושלים זכתה ברב אריה שטרן, זכר צדיק לברכה, וספגה מתורתו הגדולה ומאישיותו האצילית. במשך שנות כהונתו כרבה של העיר, הנהיג הרב אריה שטרן זצ"ל את ירושלים בהליכותיו, בענוותו ובפסיקותיו, והותיר חותם עמוק על חייה הרוחניים של הבירה. הרב עמד במשך שנים בראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, שהיה למפעל חייו וסייע ללומדי תורה רבים בכל רחבי הארץ. בשעה קשה זו אני מבקש להשתתף בצערה של הרבנית מרים שטרן, הילדים, הנכדים וכל בני המשפחה. יהי זכרו ברוך".
בראיון מיוחד לערוץ 7 לפני ראש השנה 2022 אמר כי אחת המשימות המרכזיות של השנה הקרובה תהיה חיזוק הזהות היהודית במדינת ישראל.
"ראש השנה הוא יום של חשבון הנפש שבו כל אדם יחד עושה לעצמו את חשבונו הפרטי. החידוש הגדול של הדור שלנו הוא שעושים חשבון נפש ציבורי - על רקע העובדה שעם ישראל חזר לארצו, הקים מדינה ומקיים מסגרת לאומית בארץ ישראל".
"כדי שהדברים ימשיכו להתנהל בצורה טובה ומאירה לעם ישראל, צריך לצפות לחידוש הזהות היהודית של עם ישראל באופן בולט - ולא כלאחר יד. זה חשבון הנפש הכללי הלאומי. אני רוצה לקוות שנזכה לראות משהו כללי וציבורי שמחזק את היעד המיוחד של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי".
"בנוסף, נתחזק ונזכה לתת לארץ ישראל ציביון יהודי, שהשבת תישמר יותר בפרהסיה הציבורית, שהצניעות תהיה ניכרת לא רק בלבוש אלא גם בהתנהגות ובהנהגה. "חשוב גם שנמשיך ונבסס את ההתיישבות היהודי וניתן לה עוד כוח. מחיזוק הדברים הללו נזכה לראות את מדינת ישראל פועלת בדרך של תורת ישראל".