בימים אלה מצוין מלאת 54 שנים למבצע שחרור חטופי מטוס סבנה על ידי לוחמי סיירת מטכ"ל. מי שהיה אז מפקד צוות ביחידה והוביל את אחת מחוליות הפריצה הוא האלוף במיל' עוזי דיין שבראיון לערוץ 7 משחזר את האירוע.
"התחלתי את המבצע כשהייתי שוכב חולה בבית. הגעתי לשדה התעופה כשהיחידה כבר הייתה שם", משחזר דיין את קורות אותו היום ומספר: "בלילה עסקנו בסוגיה שפחות דיברו עליה, בליצור מצב שבו המטוס לא יכול להמריא גם אם מאיימים על הטייס עם אקדח צמוד לרקתו". הדרך לעשות זאת הייתה ריקון שמן הידראולי במקומות הנכונים, כהגדרת דיין.
על מנת לרוקן את השמן הגיעו הלוחמים אל המטוס לאורך הציר שאותו לא ניתן לראות מהמטוס פנימה, הציר האחורי, דרך הזנב, שכן באותם ימים לא היו מצלמות חיצוניות למטוסים. כך הגיעו הלוחמים עד למתחת בטן המטוס, רוקנו את השמן ובכך נטרלו את יכולת התעופה של המטוס.
כפי שידוע ומפורסם התכנית הייתה להגיע אל המטוס כשהלוחמים מחופשים לטכנאים לבושי סרבלים לבנים שבתוכם כלי הנשק. "הייתי מפקד הדלת האחורית, ובשביל להגיע אליה היה צריך לעלות על סולם של טכנאים בגובה של שישה מטר ולפתוח את המטוס מבחוץ", אומר דיין ומספר כי עד היום כאשר הוא נשאל בטיסות אם הוא יודע לפתוח את דלת המטוס תשובתו היא שהוא יודע לעשות זאת גם מבחוץ...
דיין מספר כי בדרכו של הצוות לבוש הסרבלים אל המטוס עברו בטרמינל שהיו בו נוסעים ומבקרים. אלה ליוו אותם במחיאות כפיים. על פי אות מוסכם פרצו 16 לוחמי היחידה מפתחיו השונים של המטוס. "בדלת שלי בחלון כבר ראיתי מחבל. את המחבלת לא ראיתי. כשנכנסתי עף אליי מישהו מהווילון האחורי, יריתי בו. הוא נפל. הזזתי אותו הצידה והמשכתי פנימה".
"כשנכנסתי פנימה הייתה שם מהומה שלמה", הוא אומר ומספר על הסלקציה שעשו המחבלים כאשר העבירו את היהודים בחלקו האחורי של המטוס. "כולם צרחו ובכו על הרצפה". בנקודה זו מזהה דיין כי בידי המחבלת רימון רוסי ללא נצרה והיא עצמה חגורה בחגורת נפץ. פיצוץ של רימון במטוס שזה עתה תודלק ב-130 טון של דלק היווה סכנה של ממש, לעומת ירי אקדחים שלא היה עשוי לסכן את המטוס עצמו.
"אמרתי לה באנגלית תני לי את הרימון. היא הייתה אחוזת אימה, אבל עשתה את זה. תלשתי את הנפץ מהחגורה שלה ועם הפתיל הצהוב שלו קשרתי את הנצרה של הרימון והעברתי אותו אחורה לגלילי או לחזי. זה היה שיתוף הפעולה הטוב ביותר בין ישראלים לפלשתינים...", הוא אומר בציניות.
במקביל התבצע ירי לעבר שני מחבלים נוספים, אחד מהם שניסה להימלט לחדר השירותים. ירי נוסף של דיין היה "פחות שמח", כפי שמגדיר אותו דיין עצמו, זהו הירי לעבר אחד מנוסעי המטוס שנורה, נפל לריצפה וכשהמשיך לנוע נורה בעוד שני כדורים על ידי לוחם אחר של היחידה. "היו לנו אקדחי טוטו והכדורים פגעו ממש טוב. הוא ייבב ואמר 'למה עשיתם לי את זה, אני יהודי...' אחד החבר'ה ענה לו 'עכשיו נזכרת להגיד את זה...?'. אחרי שהסתיימה הפעולה מיהר דיין לבית החולים כדי לפגוש אותו ושאל אותו אם הוא זוכר אותו. המענה היה שלעולם הוא לא ישכח...
עוד מספר עוזי דיין על מהנדס התעופה שיש בעל הגלגל הקדמי של המטוס ובכה כשהגיעו הלוחמים לבושי הסרבלים. "אמרתי לו 'מה אתה בוכה'. הוא אמר 'אנחנו הולכים למות'. אמרתי לו שבסוף כולנו נמות, אבל לא היום. אל תדאג".
בהתייחס ללוחמי הפריצה מציין דיין כי לשדה הגיעו גם כמה לוחמים מבוגרי היחידה ששירתו בה עד שנה קודם לכן, ומאחר והיו שותפים לאימוני היחידה לקראת פריצה למטוסים מסוגים שונים, ניתן היה לשלב אותם בכוח הפורץ והמחלץ.
התובנה העולה מהאירוע ההוא, אומר דיין, היא שאל לה לישראל לוותר בשום צורה. "הטרור לא יעבור", הוא אומר ומטיל ספק אם כל ממשלה הייתה מתנהלת בצורה שכזו ולא הולכת לעסקה עם המחבלים.
