יו"ר מיזם "סוגיה ישראלית", הרב אורי שרקי, מתארח בפודקאסט "חוקה רזה", של ערוץ 7 והמכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לשיחת עומק על שורשי המשבר החוקתי, מקורות ההשראה היהודיים של רעיון החוקה, והדרך הנכונה לכינונו של חוזה חברתי חדש במדינת ישראל.
בניגוד לגישה הרווחת המבקשת לעצב "חוקה רזה" המתרכזת אך ורק בהסדרת סמכויות המוסדות וחלוקת הכוח ביניהם, הרב שרקי מציג עמדה הפוכה ומפתיעה, ומבקש לצקת לתוך המסמך המכונן את ערכי הליבה הלאומיים.
כאשרהרב שרקי מבקש להסתכל על הדברים מזווית שונה מהמקובל. "היום, כשמדברים על הגבלת השלטון, בעצם נותנים מקום להשתלחות של רשויות אחרות, במיוחד הרשות השופטת. אני חושב שאנחנו חייבים לתת את הדעת על הדבר. המטרה של התורה בהפרדת הרשויות היא לומר שהמלך זה הקב"ה".
הרב שרקי מציין כי מציאות של מדינה מתוקנת אינה מחייבת בהכרח קיומו של קודקס חוקתי נוקשה. הוא מביא כדוגמה את המודל הבריטי הפועל בהצלחה ללא חוקה כתובה. לשיטתו, אם מחליטים לכונן חוקה בישראל, היא חייבת להתאים לאופיו הדינמי של העם היהודי ולא ללכוד אותו במנגנונים קשיחים מדי. "החוקה יכולה להיות יעילה, היא חייבת לאפשר עדכון יחסית בקלות. אפשר להגיד, במיוחד במציאות המשתנה של העם היהודי, שיש לעדכן את החוקה פעם בעשר עד חמש עשרה שנים. זה דבר הכרחי, אם אנחנו לא רוצים להיכנס למצבים אבסורדיים, כמו שיש בארצות הברית היום".
אחד התכנים המרכזיים שהרב שרקי מבקש לעגן בחוקה הוא המושג 'דמוקרטיה', שאותו הוא רואה כערך שעבר עיוות עמוק בידי המערכות השולטות. "את הדמוקרטיה חיללו בשנים האחרונות. החליטו שלפי חוקי המדינה היא להיות דמוקרטית ליברלית. זה דבר שלא נאמר ולא נחקק מעולם. אנחנו צריכים להחזיר את הדמוקרטיה למקומה.
זה נכון שמערכת המשפט חייבת לתפקד ולהיות מסוגלת להציל את העם במידה ויש משהו נורא, אבל היא צריכה להיות נאמנה לחוקי הכנסת. לא ליזום חוקים, להדריך את נאמניה של הליברליות כיצג לחוקק. מה שקרה אצלנו הוא השתלטות של הרשות השופטת על הרשות המחוקקת. בעצם אין יותר ממשלה".
הרב שרקי אינו מהסס להשתמש במונחים חריפים כדי לתאר את המצב המשטרי הקיים בישראל כיום, שבו החלטות הרוב והמדיניות הנבחרת מבוטלות שוב ושוב על ידי בג"ץ, כפי שקרה בסדרת הפסילות של חוקי המסתננים השונים בשל פגיעה לכאורה בזכות הקניין ובחופש הפרט. "אנחנו במצב של דיקטטורה ליברלית. זו ההגדרה המדויקת של המשטר של היום", הוא קובע.
במקום פתרונות משפטיים אקטיביסטיים, מציע הרב שרקי להתמודד עם מצבי חירום לאומיים באמצעות כלי משטר חוקתיים דוגמת "הוראות שעה" או מוסד הדיקטטור ההיסטורי כפי שהיה נהוג ברפובליקה הרומית, שם הוענקו סמכויות נרחבות לשליט יחיד לזמן קצוב ומוגדר מראש של שישה חודשים.
כשנשאל הרב האם אינו חושש שמודל כזה ידרדר את ישראל למחוזותיהן של מדינות כמו רוסיה או טורקיה, בהן השלטון מעלים אזרחים ועיתונאים במסווה של מצב חירום, הוא משיב בביטול: "נו, באמת".
הרב שרקי מנתח את האופי הייחודי של המדינה ומצביע על ההבדל הקטגורי בין שני חלקי הנוסחה "יהודית ודמוקרטית". "מדינת ישראל לפי החוק היא סוג של אנומליה. היא יהודית ודמוקרטית. יהודית זה עניין של זהות. דמוקרטית זה עניין של משטר. אתה לא יכול להשוות. אני שמח שמדינת ישראל היא דמוקרטית, אבל המדינה הוקמה בגלל השאיפה של העם היהודי למדינה ללא קשר למשטר שישלוט בה".
לדבריו "אם כבר מדברים על חוקה, היא צריכה להיות של מדינת הלכה". כדי להפיג את החשש הציבורי, הוא משרטט הבחנה חדה בין שלושה מושגים הנוטים להתערבב בשיח הציבורי: מדינה יהודית, מדינה דתית ומדינה הלכתית. מדינה יהודית היא המציאות הקיימת, שבה קיימת כפייה מכוח החוק המשקפת את רצון הרוב (כמו בנושאי גירושין ונישואין). מדינה דתית, לעומת זאת, היא מדינה הכופה אורח חיים דתי או חילוני קיצוני על אזרחיה, דוגמת איראן, אפגניסטן או צרפת (שבה שוטרים תולשים כיסויי ראש של נשים בחוף הים) - מציאות אותה הוא מגדיר כבלתי נסבלת ושאין שום כוונה להגיע אליה.
"מדינה הלכתית היא מדינה שהיא זהה למדינה של היום, חוץ משני דברים", מסביר הרב שרקי את החזון שלו. "א', ההכרה במקור של הסמכות בתור ריבונו של עולם. כל ריבונות מתחילה מהריבון. האמירה הזאת איננה מחייבת שום שינוי חוקתי. הדבר השני, ואני חושב שהוא מאוד משמעותי, האפשרות לדון לפי המשפט העברי - אך לא מתוך כפייה אלא עבור מי שרוצה".
בהמשך השיחה, חוזר הרב שרקי אל הסכסוך החוקתי שקרע את החברה הישראלית ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הוא חושף זווית ראייה דרמטית על האירועים שהתרחשו מאחורי הקלעים חודשים ספורים לפני אוקטובר 2023, ומגדיר אותם כניסיון הפיכה של ממש. "היה ניסיון להפיכה צבאית. מספר חודשים לפני ההתפרצות של המלחמה, הייתה כוונה של ראשי מערכות ביטחון במדינת ישראל, לצאת בהצהרה אל האומה. היה מאוד ברור לאן זה הולך, כלומר למהלכים של סרבנות נרחבת והוצאת ראש הממשלה לנבצרות. הדבר הזה נמנע ברגע האחרון, כשראש הממשלה זימן את הרמטכ"ל. כשפגשתי את קבוצת 'אחים לנשק', שאלתי אותם שאלה אחת: 'האם אתם מוכנים לשחק את המשחק הדמוקרטי עד הסוף?'. הם לא ענו. כלומר, הלגיטימציה של הדמוקרטיה היא זו שנמצאת בסכנה - ואני חושב שעל זה צריך להילחם".
למרות התחזיות הקודרות, הרב שרקי שולל לחלוטין את התרחיש של מלחמת אזרחים בישראל, ומסביר כי מדובר בפחדים מנופחים ובדמוניזציה הדדית. "לא תהיה מלחמת אחים בישראל", הוא מצהיר.
הרב שרקי מסכם בקריאה להפנמת כללי המשחק הדמוקרטיים, שבהם ההכרעה הסופית מסורה לבית המחוקקים, תוך מתן הגנות למיעוט באמצעות חוקים ממוקדים ולא באמצעות התערבות שיפוטית. "בית המחוקקים קיים בשביל להכריע. עם זאת, זה שהרוב קובע, לא אומר שצריך לרמוס את המיעוט. אבל גם המיעוט צריך להבין את מקומו".