היום (שני) יצוין יום השנה ה-65 ללכידתו של אדולף אייכמן בידי אנשי המוסד, ועם איש המוסד לשעבר, אוצר תערוכות המוסד, אבנר אברהם, שוחחנו על תערוכת הארגון על המבצע ההוא, תערוכה שחוזרת ארצה אחרי 15 שנות תצוגה במוקדים שונים ברחבי העולם.
אברהם מציין כי התערוכה, שחוזרת כעת לישראל, הוצגה בעבר בבית התפוצות במשך כמעט שנה ועוד קודם לכן הוצגה בכנסת. "זה התחיל כתערוכה קטנה בלובי של המוסד. נתניהו ביקש וקיבל אישור לחשוף את התערוכה שעברה ב-8 מוזיאונים גדולים בארה"ב ובשנתיים האחרונות גם במינכן ובברלין".
אברהם מספר כי מי שהוביל את הצגתה של התערוכה בגרמניה לא היו דווקא אנשי הקהילה היהודית שם אלא דווקא גרמנים נוצרים "שחשבו שחשוב לספר את סיפור השואה לא כסיפור שואה אלא כסיפור ריגול. שבעים אלף איש הגיעו לתערוכה בגרמניה, תלמידי תיכון שהדרכתי הפכו למדריכים בתערוכה. הופתעתי לראות עד כמה הגרמנים מכים על חטא, מתביישים בתקופה ההיא וחשוב להם שזה יהיה חלק ממערכת החינוך", הוא מספר.
במהלך השנים התווספו עוד ועוד פרטי מידע שהגיעו מכיוונים שונים, ואברהם מספר על מקרה אחד בו בתום הרצאה שנשא בירושלים ניגש אליו בחור שסיפר לו על הוריו שעלו ארצה מארגנטינה, וכאשר הגיעו לנתב"ג נלקחו מהם הדרכונים הארגנטינאיים. חודשים מספר לאחר מכן קיבלו מכתב משדה התעופה בבואנוס איירס ובו הודעה שרכבם עומד בסמוך לשדה התעופה וצובר דו"חות. כעת הם מתבקשים לקחת אותו מהמקום. הסתבר שמדובר ברכב שנרכש על ידי המוסד ובו הובא אייכמן אל השדה ממנו הוטס לישראל. את הרכב השאירו אנשי המוסד ליד השדה.
על התפתחותה של התערוכה שהחלה בגודל של חמישים מטרים והגיעה לממדים של חצי דונם, מספר אברהם: "בישראל כולם יודעים מי היה אייכמן. בארה"ב צריך להתחיל מאפס, להסביר על עליית הנאצים, על היטלר, המחנות, ההשמדה, הבריחה אחרי המלחמה לישראל, על שרידי החרב שהגיעו, וכך התערוכה גדלה והדבר החשוב הוא משפט אייכמן שהתאפשר בזכות הלכידה. הבאנו את תא הזכוכית המקורי, בנינו מסכים שמראים את המשפט", הוא מספר ומתאר את התרגשותם של המבקרים מול המוצגים האותנטיים שכללו את הדרכון הישראלי עם תמונתו של אייכמן, שבעזרתו הוטס האיש לישראל, מסמכים, המצלמה המקורית ועוד.
כיום, מציין אבנר אברהם, התצוגה לא מוצגת, בין השאר משום שלא ניתן לחשוף לאור מסמכים מסוימים לאחר תקופה מסוימת.
עוד שאלנו את אברהם אם התגובה עוררה גם תגובות אחרות, אנטי ישראליות ואנטישמיות, והוא מספר על מיתוג התערוכה תחת הכותרת 'איך תופסים נאצי' כאשר על פוסטר התערוכה גם הלוגו של המוסד, ועם זאת "אני לא זוכר אפילו אירוע אחד של מישהו שניסה לעשות נזק. כך היה גם בארה"ב, כולל בדטרויט שידועה באוכלוסיה המוסלמית שבה".
התערוכה הוצגה במוזאוני שואה, מציין אברהם ומוסיף כי בין השאר היא הוצגה גם בבונקר של היטלר שהיום משמש מוזיאון לאמנות מצרית, ובחלל המקום ניתנה האפשרות לקיים את התערוכה בחינם. לשאלתנו אם היו לבטים סביב הצגת התערוכה במקום טעון שכזה, משיב אבנר אברהם כי בעיניו מדובר בביטוי לניצחון היהודי. "הבונקר שלו הופך תערוכה לשירות הביון הטוב בעולם על תפיסת אייכמן, מה שאיפשר את המשפט".
אברהם מוסיף ומספר על אחד הפריטים המשמעותיים ביותר בתערוכה, כיסוי העיניים שכיסו בו את עיניו של אייכמן ויוצג לציבור אחרי שהובא למוזיאון המודיעין בגלילות.
