ח"כ ד"ר צגה מלקו מהליכוד נחשבת לאחד הקולות החברתיים המובהקים בכנסת ונושאת עימה סיפור חיים שממצה את המהות הציונית - עלייה וצמיחה אישית עם אתגרים רבים.
בראיון באולפן ערוץ 7 היא חוזרת לנקודת ההתחלה, אל הילדה בת ה-16 שיצאה מאתיופיה לבדה, חמושה בחלום על ירושלים ובאמונה תמימה בהבטחת הוריה שיגיעו בעקבותיה תוך חודשיים.
"גדלנו על ירושלים", מספרת מלקו על החינוך שקיבלה בבית. כאשר נפתח חלון ההזדמנויות לעלות במסגרת עליית הנוער דרך מצרים, היא יצאה לדרך בלי לשאול שאלות. "בתרבות האתיופית, כשההורים אומרים לעשות משהו, לא שואלים".
אלא שהחודשיים המובטחים הפכו לשמונה שנים ארוכות של פרידה כואבת, במהלכן נותרו הוריה אסירי ציון באתיופיה. הניתוק מהמשפחה לא ריפה את ידיה. להפך, הוא הפך לדלק שהניע את עשייתה. מלקו מספרת כיצד כתבה מברק נואש לראש הממשלה דאז, יצחק שמיר ז"ל, בבקשה שיעלה את משפחתה. "אני לא אוהבת להתלונן, לקטר. אני רוצה לעשות את החלק שלי וההשתדלות שלי. אם אני משתדלת, גם אנשים יעזרו".
אכן, שמיר פעל, והמשפחה התאחדה לבסוף ב-1991, אם כי האב זכה לחיות בארץ הקודש רק תשע שנים לפני שנפטר. "לפחות קברנו אותו בירושלים", היא אומרת.
פרק משמעותי בחייה של מלקו מוקדש לעולם התקשורת, שם בנתה קריירה מפוארת של למעלה מ-30 שנה. היא החלה כסטודנטית במכינה בהר הצופים ובמקביל לעבודות ניקיון בתים, השתלבה בשידורי הרדיו של קול ישראל באמהרית. הכישרון והחריצות הובילו אותה במעלה הדרגות עד שהפכה לאישה הראשונה שניהלה את רשת א' של קול ישראל.
לאורך כל הדרך, מלקו מקפידה על הכרת הטוב - מוטיב שחוזר בספרה "לא בבית ספרנו". היא מזכירה דמויות כמו גאולה כהן ז"ל ופרופ' שושנה ליבוביץ' שפתחו את ביתן בפני עולים בודדים. "הייתה כזאת אווירה שאת מרגישה, את מתגעגעת למשפחה, קשה פה, אבל גם יש אנשים, שאכפת להם ממך. הכרת הטוב זה דבר בסיסי".
אחת התובנות המטלטלות ביותר של מלקו נוגעת לחסמים שבפניהם ניצבים עולים חדשים במערכת ההשכלה הגבוהה. "אני הגעתי לתואר דוקטור בזכות העבןדה שאוניברסיטת בר אילן, קיבלה אותי בלי פסיכומטרי".
ההזדמנות שניתנה לה הוכיחה את עצמה: מלקו וכל חבריה לקבוצה הצליחו בלימודיהם. הניצחון האישי הפך לבין-דורי ובנה הבכור, שלא נזקק להעדפה מתקנת, סיים לימודי רפואה באוניברסיטה העברית ושירת כרופא קרבי. "ברגע שאת נותנת לדור אחד הזדמנות, הדור אחריו כבר יודע להיות חלק אינטגרלי".
הכניסה לפוליטיקה הייתה עבורה "המשך טבעי של הפעילות". מלקו הגיעה לכנסת כשהיא מצוידת ביעדים ברורים, בראשם המאבק בשיטור היתר ובאכיפה הבררנית כלפי בני הקהילה האתיופית. החוק הראשון שהעבירה עסק במחיקת רישום פלילי לצעירי הקהילה שנפגעו מהליכים משפטיים בעקבות הפגנות. "הרישום הפלילי מנע מהם להתגייס, מנע מהם להתקבל לעבודות במשרות ממשלתיות".
לצד הנושאים המגזריים, מלקו מקדמת חוקים המשרתים את כלל האוכלוסייה, כמו התיקון ההיסטורי לחוק האפוטרופוס המאפשר לאנשים תחת אפוטרופסות עצמאות כלכלית בסיסית באמצעות כלים טכנולוגיים כמו "ביט" וכספומטים.
בנוסף לעשייתה המקומית, מלקו משמשת כשגרירה של ישראל בעולם, נלחמת ב-BDS ובבורות הבינלאומית. היא נזכרת במפגש באוניברסיטה באירלנד, שם סטודנט תהה כיצד היא גם יהודית וגם ישראלית למרות ש"היא לא דומה להם". "ברגע שאמר 'את לא דומה להם', באמת הבנתי את הבורות. אנשים שופטים אותנו בלי לדעת או להבין בכלל מה קורה פה".