שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי ערכו הערב (ראשון) מסיבת עיתונאים לקראת אישורו הצפוי של החוק להעמדת מחבלי טבח ה-7 באוקטובר לדין.
הכנסת צפויה לאשר מחר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, הזוכה לפי המציעים לתמיכה רחבה של 110 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה.
החוק מגדיר את מעשי הזוועה שביצעו מחבלי חמאס וארגוני הטרור כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.
לפי ההצעה, המחבלים יישפטו בבית משפט צבאי מיוחד שיוקם בירושלים, שיהיה מוסמך לגזור עליהם עונש מוות. במקרה של הטלת עונש מוות, יתקיים הליך ערעור אוטומטי לבית הדין הצבאי לערעורים.
החוק יחול על עבירות שבוצעו בין 7 ל-10 באוקטובר 2023, וכן על עבירות נגד חטופים שהתבצעו לאחר מכן בשבי.
עוד נקבע בחוק כי המחבלים לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות. במסגרת ההסתייגויות להצעת החוק נכתב כי מי שיואשם או יורשע בעבירות שבוצעו במסגרת הטבח לא ייכלל בהחלטות על שחרור אסירים, והסעיף צפוי לקבל את אישור הכנסת.
בית המשפט הצבאי יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי שורת חוקים, בהם חוק המאבק בטרור, עבירות נגד ריבונות המדינה וחוק מניעת רצח עם. השופטים שיכהנו בו ייבחרו מבין שופטים מכהנים או בדימוס, וימונו על ידי נשיא המדינה בהתאם למנגנון מיוחד שנקבע בחוק.
לפי ההצעה, הרכב בית המשפט יכלול שלושה שופטים. בראש ערכאת הערעור יעמוד שופט עליון בדימוס, לצד נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי ושופטים נוספים בעלי ניסיון משפטי מתאים.
שר הביטחון יהיה מוסמך, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, לקבוע הוראות הנוגעות לביצוע גזר דין מוות. בנוסף, יוקם מערך ייעודי להבטחת זכויות נפגעי העבירה, והדיונים יתועדו וישודרו לציבור באתר אינטרנט ייעודי.
לנפגעי העבירה תוקנה הזכות לצפות בדיונים מאולם נפרד, ויוקם מערך תביעה מיוחד בראשות הרמטכ"ל. שר הביטחון יקים מפקדה ייעודית להיערכות להליכים ויוביל ועדת היגוי בין-משרדית שתלווה את יישום החוק וההיערכות המנהלית.
לוין הדגיש כי החוק מסדיר סמכות מלאה למתן עונשי מוות וציין, "החוק מסדיר סמכות מלאה למתן עונשי מוות. מתוך הטבח הנורא קמנו, למען זכרם של הנרצחים, למען משפחותיהם, למען הפצועים בגוף ובנפש, למען מי שנחטפו, ולמען העם כולו, כדי לקיים את חובתנו המוסרית הנעלה: להביא את מבצעי הטבח המזוויע למשפט צדק".
מלינובסקי הגדירה את החוק כדבר המשמעותי ביותר שעשתה בפעילותה הציבורית ואמרה, "תזכרו מה כולנו הרגשנו באותם ימים נוראים של אוקטובר השחור. החיילים הגיבורים שלנו יצאו להגן על הבית ונלחמו בנשק, לנו כמחוקקים אין רובים ורימונים, יש לנו נשק אחר, חקיקה. באמצעות החקיקה שלנו מדינת ישראל תמצה את הדין עם מי שפגע בה".
לדבריה, "לחוק הזה יש את הקונצנזוס הכי רחב שהיה פה בשנים האחרונות. עבודה של אופוזיציה ביחד עם קואליציה. כל הגורמים היו מעורבים ושיתפו פעולה משר המשפטים ועד היועצת המשפטית לממשלה. אין פה פוליטיקה, יש פה אחדות בחובה שלנו כעם להוציא סוף סוף את הצדק לאור. החוק הזה הוא מורשת ומשפטי מחבלי טבח השבעה באוקטובר עוד ילמדו בספרי ההיסטוריה".
גורם בקואליציה מתח ביקורת על הצעת החוק. לטענתו, החוק "מחזיר את הכוח לידי היועצת המשפטית לממשלה", ועלול בפועל למנוע ביצוע של עונש מוות לנוחבות. לדבריו, החוק משאיר את אופן ביצוע גזר הדין ל“תקנות" שייקבעו בעתיד, דבר שעלול להוביל לסחבת משפטית ובירוקרטית של שנים, "במקום חוק הרתעה קיבלנו עוד הליך משפטי מסורבל".