שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, ואמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים, מתארחים באולפן ערוץ 7 ומשוחחים על המערכת שמשפיעה, אולי יותר מכל, על הכיס הישראלי ומנסה להפוך את תדמית פקיד השומה ל"שותף" ולא ל"אויב".
"אנחנו שותפים. רשות המסים היא בעצם שותפה. היא שותפה של האזרחים ושל בעלי העסקים ולכן ההגינות מתחייבת כאן", מסביר אהרונוביץ' את האני-מאמין שלו.
הוא לא מתעלם מהתחושות הקשות בציבור. "נכון שלפעמים יש הרגשה של האזרח שלא רואים איתו עין בעין, שמחפשים אותו. אנחנו משתדלים להוציא את ההרגשה הזאת. אנחנו בהחלט רואים את עצמנו כמישהו שבאים לחפש את הציבור, אלא בסוף אנחנו דואגים לקופת המדינה ורוצים שיהיה פה שוויון וצדק".
אחד הכאבים המרכזיים של העצמאים בישראל הוא התיאום הרטרואקטיבי, המצב שבו הרשות "נזכרת" לבדוק דוחות שנים לאחר שהוגשו. אהרונוביץ' מבטיח מהפכה טכנולוגית שתשים קץ לסרבול הידני. "מערכות המחשוב של רשות המיסים נכתבו בשנות ה-80 של המאה הקודמת. צריך לעדכן אותן, זה לא פשוט. אבל אנחנו גם משלבים AI, וגם משלבים הרבה מאוד הליכי מחשוב".
השאיפה היא שהחל מהדוחות של שנת 2025, המחשב יבצע בדיקה ראשונית מקיפה, מה שיוריד את הלחץ מהאזרח הקטן וימקד את האכיפה בתיקים הגדולים והמשמעותיים. הוא מדגיש כי היעדים המוכתבים על ידי משרד האוצר והכלכלן הראשי הם כלי ניהולי ולא אמצעי לדיכוי.
ההייטק הישראלי תופס מקום מרכזי בשיחה. עם תרומה של 35% מהכנסות המסים של המדינה. אהרונוביץ' מזהיר מפני שאננות. "אנחנו בתחרות גלובלית. ההייטק היום לוקח בגדול, הוא משפיע בכלל על סביבת המשק הישראלי כמדינה מערבית".
הוא חושף כי הרשות פועלת למשוך לארץ קרנות גידור ומשקיעים יהודים מהעולם, במיוחד לאור האנטישמיות הגוברת. "יש אנטישמיות שגברה במערב אירופה, גם בארצות הברית, ויש הרבה מאוד שמתעניינים להביא את העסקים שלהם לפה. אנחנו יוצאים בתקנות שאמורות להקל על תנאי המיסוי שלהם ולהפוך אותנו לאטרקטיביים".
בזמן שאהרונוביץ' מנהל את האסטרטגיה הכלכלית, אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים, מנהל את החזית הישירה מול נזקי המלחמה. קרן הפיצויים היא לעיתים הגוף הממשלתי הראשון שפוגש את האזרח ברגע הקשה ביותר. "ברוב המקרים רואים אותנו כמי שבאים לסייע", אומר דהן. "אנחנו מגיעים מאוד מהר, לפעמים חצי שעה או שעה אחרי. אם לשמחתנו אין נפגעים ואין שריפה, אז הגוף הריבון היחיד שמגיע לשטח הוא קרן פיצויים".
דהן מתאר תפקיד שהוא חצי כלכלי וחצי פסיכולוגי. "האזרח רוצה רק שמישהו מהממשלה ידבר איתו. הצד הפסיכולוגי שלנו הוא קריטי, אנחנו חצי פסיכולוגים כשאנחנו מגיעים לשטח. בית שנפגע זה הנכס העיקרי של כולנו".
הוא מספר כי במהלך מבצע "חרבות ברזל", גויסו מאות עובדים מרחבי רשות המסים כדי לתגבר את היחידה, שעבדה תחת אש תופת בערים כמו אשקלון. "היה ימים עם 150 טילים לעיר אשקלון, ואז יש דילמה להוציא את החבר'ה החוצה".
אחד החידושים הדרמטיים שדהן מציג הוא המודל לשיקום אתרי הרס באמצעות פינוי-בינוי, חקיקה שקודמה במהירות כדי למנוע מצב שבו משפצים בניינים ישנים ורעועים במקום לבנותם מחדש עם ממ"דים. המודל כולל אפשרות חסרת תקדים: "Buy-out". "יש דיירים שאומרים 'תשמע, אני מבוגר, חולה, או שלא רוצה להמתין'. אנחנו כמדינה קונים ממנו את הבית בשווי של דירה חדשה במתחם, נותנים לו את הכסף היום. זה הליך ראשון מסוגו".
הקרן מטפלת גם בנזקים עקיפים, שם המערכת הממוחשבת כבר מוכיחה את עצמה. "כ-85% מהתיקים משולמים בצורה אוטומטית תוך 11 ימים מיום שהגשת את התביעה", מציין דהן. גם בתיקים מורכבים כמו פגיעות במכון ויצמן או בבית החולים סורוקה, הושגו הסכמות מהירות. "במכון ויצמן הנזקים מאוד מורכבים, כל טלסקופ או כל דבר שיש להם שם הוא מאוד מורכב וההדף גרם לנזקים. התיק נסגר במהירות בהסכמה".
המסר המשותף של השניים ברור: רשות המסים היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי. אהרונוביץ' מסכם זאת בצורה הפשוטה ביותר: "אם לא ישלמו מסים, לא יהיה כיפות ברזל, השירות הרפואי שנקבל יהיה פחות טוב והחינוך יהיה פחות טוב. התחושה שאנחנו מנסים להעביר לציבור שאנחנו שותפים בבנייתה ובקיומה של המדינה".