תא"ל במיל' אורן סולומון, מי שעמד בראש צוות תחקירי המלחמה של אוגדת עזה ושימש ראש צוות תחקירי קרבות המלחמה, טוען כי בימים שבהם נלקח לחקירת מצ"ח, בתואנה שהתבררה, לדבריו, כתואנת שווא, הועלמו קלסרי תחקור הקרבות מהמקום שבו נעל אותם.
בפתח דבריו מזכיר סולומון את משמעות החומרים שנעלמו ומציין: "הובלתי את התחקיר, לא רק האוגדתי אלא בכל מוקדי הקרבות שהיו בעוטף. זהו תחקיר התחקירים לגבי הרמטכ"ל, חיל האוויר, פיקוד דרום ואוגדת עזה, ומצאתי כישלון בתפקוד הדרג הבכיר. אספתי חומרים. את רובם שמרתי במחשבים סודיים וסודיים ביותר. חלק מהחומרים הוצאתי בנייר, במסמכים שנשמרו בקלסרים בארון במשרדון בחמ"ל האוגדה".
סולומון מדגיש כי לא מדובר בארונית באיזה משרד פרוץ לכל עובר אורח, אלא ב"אחד המקומות השמורים ביותר. רק למורשי כניסה יש אפשרות להיכנס אליו". עוד הוא מציין כי מאחר שהוא עצמו לא היה קצין בסדיר, לא הוקצה לו משרד מסודר, והוא ניהל את תהליך התחקור מאותו משרדון, כהגדרתו.
"שמרתי חומרים, לא רק תחקירים מסוכמים, שאותם יש לכאורה לכל קצין בכיר בצה"ל, אלא גם חומרי גלם שמתוכם בחרנו מה להכניס ומה לא, תכתובת שלי עם בכירי צה"ל, חלקה עם טענות קשות על טיוח וחלקה עם חשש לחתרנות נגד הדרג המדיני מצד דרגי המטה הכללי. כל אלה נשמרו במחשבים ובמסמכים".
לאחר שבוצעה נגדו חקירה בתואנה שעשה שימוש בלתי ראוי בחומרים מסווגים, ולאחר שלדבריו הוכח כי הוא נקי וללא רבב, שלח סולומון את אנשי צוות התחקיר, קצינים מדרגת אל"מ ומטה, למשרד על מנת לוודא שהקלסרים עודם במקומם. אלא שאלה שבו אליו ודיווחו לו כי המשרד רוקן מתכולתו, והקלסרים והמחשבים נעלמו. בין השאר היו במקום גם פרטי ציוד אישי, שחלקם הושב לסולומון.
את האחריות להעלמת הציוד מטיל סולומון על מפקד האוגדה וסגנו, אותם הוא מגדיר כ"שני קצינים כושלים", וקובע כי מפקד האוגדה "היה חלק מאותה קנוניה לסלק אותי והוא שנתן את האישורים להיכנס. האחריות שייכת לו", הוא אומר, ומספר כי שיגר לרמטכ"ל ולשר הביטחון מכתב ובו פירט את האירוע והתריע מפני היעלמות חומרי הגלם הקריטיים כל כך לתחקירים. "בהקבלה לשדה האזרחי, יש כאן חשד לשיבוש הליכי חקירה. זה לא רק הליך פלילי אלא פגיעה בביטחון ישראל", הוא אומר, וקובע כי כעת האחריות מוטלת על הרמטכ"ל ועל שר הביטחון, שממנו הוא מצפה לקרוא לו, לוודא שהקלסרים והמחשבים יובאו על ידי הרמטכ"ל, ולאפשר לו לבדוק שאכן אלו החומרים במלואם, על מנת לאפשר להציג אותם בפני ועדת החקירה. "אלה חומרים שנוגעים לליבת הכשל והטיוח, שהוא חמור יותר בעיניי".
סולומון מחריף את דבריו ואומר: "הרמטכ"ל, אייל זמיר, משתף פעולה באופן פעיל בנושא הטיוח. התרעתי בפניו על האחריות שלו בעניין, על כך שהוא לא קורא לי להציג את התחקירים". בהקשר זה מדגיש סולומון כי "כל אמירה שלי על תחקירי המטכ"ל, על היישובים ועל תפקודי המפקדים התבררו כאמת מבוססת. במקום להגיד טעינו, שגינו ואנחנו מתנצלים ורוצים ללמוד יחד, הם ממשיכים בשיטת ההתחפרות".
להערכתו, הציבור הרחב כבר מודע למתרחש. "הציבור כבר שופט אותם ומבין היטב שליבת הכשלים טויחה ושלא סיפרו לציבור את האמת. ניסו לטשטש, לעמעם ולספר עובדות אחרות".
עוד שאלנו את סולומון אם הוא קושר בין העלמת הקלסרים והמחשבים מהארון הנעול להעלמת מצלמות העוטף והסתרת הקלטות התצפיתניות במלואן מהוריהן, והוא סבור כי אכן יש קשר בין הדברים, אך מתייחס לכל אירוע בנפרד.
"מי שנתן הנחיה לאסוף חומרים ומצלמות זו יחידה שיזמה את האיסוף. זה חשוב, אבל החלק של המטכ"ל היה להסתיר את עצם העובדה שיש בידיהם את החומרים, כאשר אנחנו, צוותי התחקיר, היינו צריכים את המידע הזה וביקשנו אותו. התשובה שקיבלנו הייתה שאין לנו חומרים. זה נעשה בשקר מוחלט".
בהתייחס להקלטות התצפיתניות, שאותן ביקשו הוריהן, אומר סולומון: "נשבר הלב. אני נפגש עם משפחות שכולות שמבקשות מצה"ל את החומרים שקשורים לילדיהן ברגעים האחרונים, סרטונים, הקלטות קשר, צילומים ממצלמות אזרחיות וטלפונים. באופן בטוח, מקצועי ומבוסס אני יכול לומר שב-99.99 אחוזים מהחומרים אין שום בעיה לתת למשפחות, ואם זה ייתן להם רגע של חיבוק ליקיריהם, תנו להם. אין כאן שום עניין של פגיעה בביטחון המדינה, אבל משום מה ראשי אכ"א, הקודם והנוכחי, מתעקשים. בעיניי זה גובל באטימות לב. איך אתם מסתכלים בעיני המשפחות ואומרים שאין, ואחר כך מוצאים את החומרים ונותנים אותם? זו חובה ערכית לחללים ולנופלים. אפשר לקבוע כללים לגבי שמירה ואי-הפצה, אבל אי אפשר למנוע מהם את קבלת החומרים".
לטעמו, כל אלה חוברים יחד למגמה סדורה שנועדה למנוע חשיפת חומרים, שגם אם הם משניים ועוסקים במיקרו-טקטיקה, עלולים להשפיע על בניית הפאזל הרחב של אסון השבעה באוקטובר והבנת כישלונם של בכירי הצבא.
לקראת סיום הדברים שאלנו את סולומון כיצד קורה שכל אותם קצינים שהיו חלק מצוותי התחקירים אינם מזדעקים כמותו לנוכח העלמת המידע והנתונים, וסולומון מספר כי אכן השאלה הזו עולה בלא מעט מפגשים שהוא מקיים. "שואלים אותי איך יכול להיות שרק אתה מדבר על טיוח התחקירים. זה כואב ומצער. יש אנשים טובים שלא רוצים לטייח, אבל הם חוששים. זה מה שקורה כשצה"ל הסביר לכל קציניו וחייליו שמי שדובר אמת ישלחו לו חיילי מצ"ח. גם אם הוא גיבור ישראל, הוא יסוכל ויגיע לכלא", הוא רומז לחקירות שהוא עצמו עבר, שלדבריו נעשו ללא כל ביסוס והצדקה.
"מדברים איתי קצינים מדרגת אלוף ומטה ואומרים לי שידוע להם שמדובר בשקרים, אבל הם חוששים. התרופה לכך היא לקחת את מי שמדבר אמת ולעשות אותו למופת. שר הביטחון צריך לקרוא לי ולאחרים, לתת חיסיון והוקרה, לא בשביל ההוקרה אלא כדי לסמן לאחרים שנדע להעריך ולשמור על מי שמדבר אמת ולא להפך".
בדובר צה"ל בחרו שלא להעביר תגובה לטענותיו של תא"ל במיל' סולומון.