עם תחילת מושב הקיץ של הכנסת, המושב האחרון לקדנציה זו, מסביר שר המורשת, השר עמיחי אליהו, מדוע בכוונתו לפעול בחודשים שנותרו לקידום חנינה לראש הממשלה.
באשר לעובדה שדווקא הוא, איש 'עוצמה יהודית', מי שמתכוון לקדם את המהלך ולא מישהו מאנשיו של ראש הממשלה, אומר השר אליהו כי סביבת נתניהו נמנעת ממהלך שכזה מחשש לניגוד עניינים, וזאת מעבר לכך שמדובר בסוגיה ערכית שבליבה "השאלה אם אנחנו נותנים למשפטנים לנהל אותנו, לתפור לנו תיקים, להלך עלינו אימים, והאם בזמן מלחמה אנחנו יכולים לראות ראש ממשלה שבמקום לדאוג לילדים שלנו שנמצאים בלבנון ובסוריה, להתעסק בבובות ובחמגשיות".
השר אליהו מזכיר כי הייתה בעבר בקשה לדחות את המשפט אך היועמ"שית התנגדה לכך. בנוסף "אנחנו רואים שגם השופטים פנו לפרקליטות ואמרו שלא ניתן להרשיע אותו בעבירת שוחד, תסגו אחורה, אבל הפרקליטות לא לוקחת צעד אחורה בגלל הדווקנות שמבקשת להעמיד ראש ממשלה או במקרה השר בן גביר, להעמיד שר לדין, וזו דווקנות שפוגעת בדמוקרטיה הישראלית".
השר אליהו מדמה את החנינה הנדרשת במקרה נתניהו לחנינה אותה העניק אביו של הנשיא, הנשיא המנוח חיים הרצוג ז"ל, לאנשי השב"כ בפרשת קו 300 ולחנינה שניתנה לעמוס ברנס ש"הורשע על לא עוול בכפו, ולא רק שלא הודה אלא שכפר בהודאה שנגבתה ממנו וניתנה לו חנינה בעל כורחו. המקרה של ברנס מוכיח שאין צורך בהודאה לפני חנינה, ואם מדברים על הצורך בהליך משפטי, המקרה של קו 300 יוכיח".
השר מציין בדבריו את ההוכחות המתרבות לכך שלא הצדק הוא שמבוקש במשפט נתניהו אלא הדחתו ולשם כך מותקנות רוגלות, מודחים עדים ובכירים וכעת נדרש מהלך שאחריתו עשיית סדר במערכת המשפט.
לשאלה אם המשמעות היא שיבה למחלוקות ומאבקי הרפורמה, משיב השר אליהו ומזכיר כי האירוע כולו החל באותן סמכויות שנטלה מערכת המשפט לעצמה כאשר עסקה בשאלות של מדיניות וביטחון, מנעה מהצבא לנצח, איפשרה איחוד משפחות פלשתיניות וכיוצא באלה. "התעסקנו ברפורמה כי הם קושרים את ידי מערכת הביטחון".
כעת, אומר השר אליהו, דרושה מערכת משפט חזקה ונקיה אך לא מושחתת, כהגדרתו. לשם כך צריכה להתבצע הרפורמה. "שופטי בית המשפט העליון נגועים בפוליטיזציה. אם אנחנו רוצים לנקות את המערכת ולהחזיר אמון במערכת המשפט ולא רוצים אנרכיה, אנחנו צריכים לבצע את הרפורמה שתחזיר את האמון במערכת המשפט. אי אפשר להמשיך עם יועמ"שית שאפילו שופטי בית המשפט מלגלגים עליה".
עוד נשאל השר לנוכח סיכת המקדש שעל דש חליפתו, אודות סערת הפאצ' מקדש ופאצ' משיח והצבא המונע את ענידתם. לדבריו יש "מפקדים שעדיין אינם מבינים שלא החייל הוא המנצח אלא רוחו של החייל, לא הטכנולוגיה שבספינה אלא הרוח שבמפרשים. לכן כאשר אני הולך עם הסמלים הללו אני אומר למה אני פה ועל מה אני נלחם. קרנות שהוכנסו לצבא איבדו לנו את הרוח וחלקים בפיקוד הבכיר איבדו את הרוח. כשנזכור בשביל מה אנחנו נלחמים ננצח".