מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) מספר דוחות ביקורת הבוחנים את תפקוד המדינה במלחמה בתחומי הליבה הביטחוניים והכלכליים.
הדו"ח מצייר תמונה מדאיגה של אי-מוכנות בתחומים קריטיים, תוך הדגשה כי חלק מהליקויים ידועים למערכת כבר שנים אך לא טופלו, דבר שהוביל לפגיעה ישירה בביטחון האזרחים והלוחמים.
בנוגע למערך הרבש"צים, שהיווה קו הגנה ראשון בשבעה באוקטובר, ציין אנגלמן: "הרבש"צים היו חלק מחומת המגן של אזרחי ישראל בשבעה באוקטובר. הכפיפות לגופים השונים, שכרם הנמוך ואי הסדרת מעמדם פוגעים ביכולתם לבצע את תפקידם. על אף הבעיות בהפעלת הרבש"צים שעליהן הצבענו בביקורות קודמות, גם לאחר 20 שנה משרד הביטחון וצה"ל טרם תיקנו את הליקויים האמורים".
לדבריו "מציאות זו מביאה לפגיעה ביכולת של הרבש"צים למלא את תפקידם. 88% מהרבש"צים מסרו לביקורת כי המתכונת הנוכחית של העסקתם פוגעת ביכולתם לממש את תפקידם כרבש"צים - על שר הביטחון ושר האוצר לפעול בהקדם לתיקון הליקויים. הדבר בנפשנו".
אנגלמן מתייחס גם למחסור בייצור נשק מתוצרת כחול לבן. "מלחמת חרבות ברזל הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור האמל"ח כחול-לבן, ולצמצם את התלות במדינות זרות ובאינטרסים ובשיקולים בין-לאומיים בכל הנוגע לאספקת אמל"ח ורכיבים וחומרי גלם הדרושים לייצורם. מהדוח עלה כי אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם - ובהן אובדן יכולת ייצור של חומר גלם מסוים בשנת 2012, והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל - גרמו אף הם לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. על ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון היטב את הדוח ולתקן את הליקויים. מדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל".
אחד הממצאים הקשים ביותר בדו"ח נוגע לניהול משק הדם בשעות פתיחת המלחמה. "בשבעה באוקטובר, בשעה 12:00, לאחר הגעת מאות פצועים, היו אפס מנות דם מסוג O בבנק הדם של סורוקה ומנות דם ספורות בלבד בחדר הטראומה של בית החולים. פער דומה נמצא בברזילי. ועם זאת, סורוקה וברזילי קיבלו ממד"א את הזמנת הדם הראשונה בשבעה באוקטובר רק כעבור למעלה משלוש שעות. משרד הבריאות, הרשות העליונה לאשפוז ובריאות וחמ"ל הבריאות הלאומי לא היו מודעים כלל לבעיות שעלו בסורוקה ובברזילי בנוגע לאספקה ולשינוע של מנות הדם. יותר ממחצית מבנקי הדם בבתי החולים אינם מוגנים והדבר מהווה סיכון חמור ליכולת התפקוד של בתי החולים בעת מתקפת טילים. על משרד הבריאות ומד"א ללמוד את הליקויים שעלו בדוח ולתקנם בהקדם".
ארגון הרבש"צים מבית ההסתדרות הלאומית מסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מאשר בקול ברור את מה שאנחנו מתריעים עליו כבר שנים ומעיד על ליקויים חמורים בטיפול ברבש"צים ובתנאי העסקתם. הכתובת הייתה על הקיר, והאזהרות הופיעו פעם אחר פעם גם בדו"חות קודמים אך לא טופלו כנדרש. הגיעה העת להפסיק לגרור רגליים ולהסדיר באופן מיידי את מעמד הרבש"צים, ובראש ובראשונה לקבוע מודל ברור של מעסיק אחד ואחריות אחת כדי לאפשר הגנה מקצועית, רציפה ויעילה על יישובי ישראל ועל עוטף ישראל כולו. הזמן לתיקונים נגמר. מי שלא ילמד את לקחי השבעה באוקטובר-יישא באחריות לשבעה באוקטובר הבא".
בצה"ל התייחסו לטענות בנוגע לרבש"צים והגיבו: "הביקורת מטילה אחריות על צה"ל בתחומים שאינם באחריותו או סמכותו על פי דין, כגון העסקת הקב"טים והרבש"צים שמבוצעת ע"י היישובים והרשויות המקומיות ובאחריות משרד הפנים. אחריות צה"ל היא לקיים הערכות מצב ולהנחות מקצועית את הרבש"צים בהתאם לצרכים הביטחוניים. בנוסף, צה"ל מכשיר את הרבש"צים בקורס ייעודי בבית הספר להגנת הגבולות.
צה"ל אינו אחראי להפעיל מבצעית את הקב"טים, בניגוד לרבש"צים אותם כן בסמכותו להפעיל, ולאשר מינוי בכתב מינוי מפקד גזרתי. לצד זאת, צה"ל החל לקיים עבודת מטה לאיגוד ההוראות המקצועיות המגדירות את תחומי אחריותם וסמכותם של אנשי מערך הגנת היישוב והנחה את הפיקודים על תחומי אחריותם עוד טרם הביקורת ופרסום הדו"ח.
טענת המבקר כי הרבש"צים אינם מבינים את תפקידם הופרכה ב-7 באוקטובר, שם הם הובילו את ההגנה על יישובי העוטף ופעלו בגבורה, באומץ ובהתאם להנחיות צה"ל. צה"ל מוקיר את פועלם של הרבש"צים ולוחמי מחלקות ההגנה אשר לחמו בגבורה באירועי ה-7 באוקטובר, גם כיום צה"ל ומערך הגנת היישוב פועלים לילות כימים, להגנה על בטחון אזרחי מדינת ישראל. צה"ל ימשיך לשתף פעולה עם משרדי הממשלה בכל עבודת מטה שתסדיר את הסוגייה".
בצה"ל התייחסו גם דברי המבקר בנוגע לעצמאות ייצור אמצעי הלחימה. "צה"ל מצוי בלחימה רב זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. יכולות הלחימה של צה"ל לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל"ח. צה"ל ממפה ומתעדף בלבד את הצורך המבצעי באמל"ח כנדרש, אך נאסר עליו להתערב בהחלטות הללו לרבות הטיה לבחירת אמל"ח כחול- לבן, האחריות הכוללת בתחום הרכב וייצור האמל"ח מוטלת על משרד הביטחון. בתחום התחמושת בוצעו תהליכים רבים ומגוונים על מנת לספק פתרונות שונים לפערים שעלו, גם כאשר מדובר בהיערכות למחסור מסוים".
בנוגע למחסור במנות דם אמרו בצה"ל כי "כיום קיימים 25 אתרים להתרמות דם בעת חירום בהם הושלם הליך "תפיסת המקרקעין". על פי הערכת המצב אין צורך בכ-145 אתרים שיפעלו בחירום. פיקוד העורף אינו אחראי על הגדרת אתרים ייעודיים אשר ישמשו כאתרי התרמת דם בחירום, ככל שתדרש עזרה בנידון, פיקוד העורף יסייע באיתור ובאישור מיגון האתרים".