במשך שנים אמרו לנו ש"הכל נעשה לפי החוק", שהעינויים הקשים שעבר עמירם בן אוליאל היו "הכרחיים" ונחשבו "חקירות צורך", ושבית המשפט ראה את התמונה המלאה. אך כעת, לאחר חשיפותיו המטלטלות של נצ"מ אבישי מועלם, המציאות מתפוצצת לכולנו בפנים.
השאלה המהדהדת היא כבר לא רק מה קרה בלילה ההוא בדומא, אלא מי עדיין מסוגל להאמין למערכת שמשקרת לשופטים וזייפה פרפרזות מודיעיניות?
נצ"מ אבישי מועלם, קצין משטרה בכיר ששירת בלב המערכת כמפקד ימ"ר ש"י, הטיל פצצה בראיון אצל העיתונאית אילה חסון. בעדותו חשף מועלם התנהלות מדאיגה ביותר של החטיבה היהודית בשב"כ, וטען כי היא פועלת מתוך תסכול עקב חוסר יכולת לייצר מודיעין ממשי נגד מתיישבים. לדבריו, תסכול זה מוביל להנחיות לעצור מתיישבים ללא ביסוס ראייתי, תוך הפעלת לחץ על המשטרה לבצע מעצרי שווא.
"אפילו את השופטים הוא לא רואה ממטר", העיד מועלם על אריק, ראש החטיבה היהודית בשב"כ. הקצין הבכיר תיאר מקרה שבו העביר לאריק את בקשת בית המשפט לעיין בחומר מודיעיני גולמי, ונענה בזלזול בוטה: "אין שום חומר גולמי, הוא יכול לקפוץ לי. מי הוא בכלל שאראה לו חומר גולמי?". מציאות זו, כפי שמתאר מועלם, מביאה לכך שהשב"כ חותר למעצרים מנהליים בכל פעם שאין די ראיות להליך פלילי תקין.
חמורה מכך היא עדותו של מועלם על זיוף מסמכים משפטיים: "ליידי זייפו פרפרזות. רשמו שם אחד, וכשגילו שהוא היה בכיתת כוננות - מוחקים את השם ורושמים 'דוד'". מועלם הגדיר את החטיבה כ"חבורה של שקרנים" המובלת על ידי אדם "שחצן ויהיר", ותיאר כיצד המערכת המשפטית הופכת, דה-פקטו, לחותמת גומי של ארגון הפועל בצללים ללא כל ביקורת אמתית.
המחיר של התנהלות זו בא לידי ביטוי בתיקים כמו חקירת אירוע בורקה. מועלם שחזר את חוסר האונים של המשטרה אל מול בית המשפט: "הגעתי להארכת מעצר של חשוד בלי כלום, בלי חומר. השופט יורד על המשטרה ואנחנו עומדים חסרי אונים, כי בשב"כ לא נותנים לנו את החומר המודיעיני שאמור לקשור את החשוד לעבירה". תיק החקירה, אגב, נסגר מחוסר ראיות.
אם כך נוהגת המערכת בתיקים ביטחוניים רגישים, איך אפשר להאמין שהייתה הצדקה אמיתית להפעלת "אמצעים מיוחדים" - שם מכובס לעינויים - נגד עמירם? איך אפשר להאמין למידע המודיעיני ה"סודי" שהוצג לשופטים בדלתיים סגורות, כאשר קצין בכיר מעיד שהמידע הזה עובר מניפולציות וזיופים?
חשיפות מועלם שומטות את הקרקע מתחת להרשעתו של עמירם בן אוליאל. הן מוכיחות שהשב"כ פעל כשופט, כחוקר וכמוציא לפועל, תוך שהוא מטעה את בתי המשפט ומסתיר את האמת. בתיק שבו אין ראיות פורנזיות וההרשעה כולה נשענת על הודאה שהוצאה בעינויים תחת מעטפת של "מידע מודיעיני", הגילויים הללו הם רעידת אדמה.
אנחנו לא דורשים רחמים, אנחנו דורשים צדק. לאור העובדה שהאמון בשב"כ קרס סופית, אין מנוס מפתיחה מיידית של תיק דומא ובחינה מחודשת של כל הראיות וה"מודיעין" שהוצגו בו. אם המערכת שיקרה לשופטים וזייפה מסמכים - מגיע לעמירם להישפט מחדש, כדין וכחוק. הגיע הזמן להוציא את האמת לאור.
הכותב הוא חבר חוג הפרופסורים לחוסן לאומי