הזיכרון הקולקטיבי הישראלי מאירועי "שומר החומות" במאי 2021 נותר כפצע פתוח. בערים המעורבות ובצירי הנגב, המשטרה נראתה אז כמי שאיבדה את השליטה, מותירה אזרחים חסרי אונים מול המון מוסת.
אך עבור נצ"מ ששי שלמה, מפקד מרחב רותם במחוז הדרומי ומי שפיקד על תחנת לוד בשנים הקריטיות שאחרי המהומות, המסקנה ברורה: המשטרה כיום היא גוף שונה לחלוטין.
"שלושה חודשים אחרי שומר חומות הגעתי ללוד", משחזר נצ"מ שלמה בראיון מיוחד לפוקאסט 'שומרת החומות' בערוץ 7. "ראיתי עיר מדממת, שבורה. היה חוסר אמון מוחלט בין המשטרה לאזרחים. אנשים פשוט לא נכנסו להגיש תלונות. היה לי חשוב לבנות את האמון הזה בחזרה. באותה תקופה אירועים עוד נמשכו - הורדת דגלי ישראל, ניפוץ חלונות ברמת אשכול. שמתי לעצמי למטרה לחסל את התופעה הזו - ואחרי ארבעה חודשים של עבודה אינטנסיבית הצלחנו להחזיר את השקט והאמון".
בתגובה לחשש הציבורי כי המשטרה לא תצליח להתמודד עם התלקחות נוספת, נצ"מ שלמה מציג תמונת מצב של מוכנות מבצעית חסרת תקדים. "בנינו היערכות מאוד חזקה שהוכיחה את עצמה. אם נפתח מחר 'שומר חומות 2', כל כוח יודע בדיוק לאן הוא הולך - אם זה רמת אשכול, מרכז העיר או אזור הרכבת. ב-2022, בזמן מהומות הנטיעות בדרום, הייתה הפגנה של מאה נערים שהחלו להצית פחים ולזרוק אבנים. היינו ערוכים שם עם כוח גדול של יס"מ ומג"ב ותוך 40 דקות החזרנו את השקט עם עשרה עצורים. היום אנחנו במקום אחר לגמרי מבחינת אמצעים ומוכנות, במיוחד אחרי השבעה באוקטובר".
שלמה מדגיש כי המשטרה לא מסתפקת רק במעצרים, שחלקם מסתיימים בשחרור בבתי המשפט, אלא עברה לשיטה של "תגובת נגד" רב-שכבתית. " אנחנו מפעילים פעילות כלכלית חזקה, מחרימים כספים וכלי רכב, ומבצעים הריסות מבנים. זה מאוד כואב להם. היום עבריין שביצע ירי וברח צריך לדעת: 'אנחנו ניקח את בני המשפחה שלו. אם הוא מתכנן להתחתן, הוא לא יתחתן בלוד - אנחנו נמנע את זה. זו פעילות רציפה שגורמת לאנשים לחשוב פעמיים".
לאחרונה עבר נצ"מ שלמה לתפקיד מפקד מרחב רותם, מרחב חדש שהוקם כחלק מהחלטת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמפכ"ל לפצל את מרחב נגב העמוס.
מרחב רותם חולש על הנגב המזרחי ומתמקד בליבת הפשיעה והאלימות במגזר הבדואי. "ההפרדה עשתה דבר נכון," הוא מסביר. "אנחנו ממוקדים היום בנושא הפשיעה - רעש במסגדים, ירי בחתונות, והאלימות היומיומית".
אחד ההישגים המשמעותיים עליהם הוא מצביע הוא החזרת המשילות בשטח. "במשך 30 שנה הזניחו ובנו בלי הפסקה. בשנתיים האחרונות ביצענו 5,000 הריסות של מבנים לא חוקיים. ההישג הגדול הוא ש-70% מהם הורסים היום לבד. אין לנו הפרות סדר או אלימות מול הכוחות שנכנסים. אנשים מבינים שהריבונות חזרה".
נצ"מ שלמה, שקבע את מפקדת המרחב שלו בתוך היישוב תל שבע, מספר על נוכחות אישית ויומיומית. "אני המפקד היחיד בארץ שיושב בתוך המגזר. הם רואים אותנו כל יום. כשאני נוסע בציר הראשי, אני עוצר בעצמי רכבים שעוברים עבירות תנועה, ניגש לאנשים ומעיר להם".
למרות האופטימיות, שלמה לא מתעלם מהאיום המרכזי: כמויות הנשק הבלתי נתפסות בשטח. "תפסנו כמות כלי נשק כפולה משנה קודמת, אבל צריך להסתכל מאיפה הנשק מגיע - הוא מגיע גם לא מעט מצה"ל, וזה אירוע בפני עצמו. בנוסף, יש היום הברחות דרך רחפנים. אנחנו בשיתוף פעולה מצוין עם הצבא, ותפסנו רחפנים שנשאו עשרות אקדחים ורובי M-16".
הוא מותח ביקורת מרומזת על מערכת המשפט. "בן אדם שנתפס עם נשק עליו מקבל פחות משנתיים. אחרי שנה וחצי הוא כבר בבית. הענישה לא מספיקה פה, חייבים להגביר אותה גם על סחיטה, איומים וירי".
ההיערכות לתרחיש של התקוממות פנימית כוללת לא רק הגברת כוח אדם, אלא גם שדרוג עוצמת האש. "המשטרה בנתה יחידות מיוחדות. יחידת יואב הועצמה, הוקמה יחידת יס"מ 'שחר' עם 250 איש. היום המשטרה מחזיקה מקלעי נגב, מאגים ונשקי צלפים. אנחנו עושים משחקי מלחמה יחד עם הצבא ומתרגלים כל הזמן. ברור לי שיש כלי נשק בצד השני ואם הם יצאו תהיה לחימה - אבל גם אנחנו התעצמנו".
שלמה מאמין כי המפתח לטווח הארוך נמצא גם בתוך החברה הערבית, אך מודה שהדרך עוד ארוכה. הוא מספר בזעזוע על מקרה בבית ספר שבו הנהלת המוסד שיתפה פעולה עם העלמת ראיות. "שני נערים בני 13 נדקרו בבית ספר. הגענו למקום וראינו במצלמות שהמנהל והסגנים פשוט מעלימים ראיות - מנקים את הדם ומבריחים את המעורבים. אם בחינוך אנחנו לא מנצחים - העבודה שלנו הרבה יותר קשה".
למרות זאת, הוא חותם בנימה של תקווה: "אני אופטימי. אנחנו בונים דרך טובה. החברה הערבית מבינה בסוף שהיא חיה במדינת ישראל ומקבלת ממנה את כל השירותים. ב'שומר חומות' בלוד ראיתי עסקים ערבים שקרסו כי יהודים הפסיקו לקנות אצלם. יש פה הבנה שבסוף כולם מפסידים מהאלימות. אנחנו נמשיך בכל הכוח לחתור למגע".