
הרב דניאל בן יוסף מוציא לאור ספר חדש בשם "פסקי הבן איש חי למועדים", המרכז את פסיקותיו של רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי" בענייני מועדי ישראל.
בהקדמה לספר מסביר המחבר כי מדובר בליקוט מקיף של פסקי ה"בן איש חי" מתוך כלל ספריו, במטרה להקל על הלומדים ולאפשר גישה נוחה ומסודרת להלכות המועדים.
הרב בן יוסף מסביר כי הספר החדש ממשיך את דרכו של ספרו הקודם "ברוך השם יום יום", שעסק בהלכות היומיומיות בתפילה וברכות. הוא מציין כי ביקש לחסוך מן הלומדים את הצורך "לתור ולחפש בכל ספריו את פסקי הלכותיו על המועדים", ולהעמיד את ההלכות בצורה מרוכזת ובהירה במקום אחד.
בהקדמה מדגיש כי ההלכות נוסחו בשפה בת זמננו, כדי להפוך את פסקי הבן איש חי לנגישים בפני כלל הלומדים. לצד זאת הוא מציין כי במקומות שבהם ה"בן איש חי" חזר בו מדברים שכתב בספרים מוקדמים, הובאה דעתו הסופית כפי שנכתבה בספריו המאוחרים יותר.
הרב בן יוסף מקדיש חלק נרחב מן ההקדמה למעמדו ההלכתי של רבי יוסף חיים בקרב קהילות הספרדים. הוא מסביר כי לא רק יהודי בבל קיבלו את פסיקות הבן איש חי, אלא גם קהילות נוספות ברחבי העולם הספרדי, ובהן ג'רבא, חאלב וגאורגיה.
כחלק מן הדברים מביא המחבר שורת עדויות והסכמות מרבנים שונים, ובהן דברי הרב מאיר מאזוז שכתב כי בקהילת ג'רבא החליפו חלק מן המנהגים בהתאם לפסקי הבן איש חי. עוד הוא מצטט את הרב מצליח מאזוז שכתב על ספרי ה"בן איש חי" כי הם "מקובלים כנתינתם מסיני", וכן את דברי הרב יעקב הלל שכתב כי הוא התקבל כפוסק בכלל קהילות הספרדים.
בהמשך ההקדמה מפרט הרב בן יוסף את עקרונות העריכה של הספר החדש. כך למשל, בגוף הספר הובאו הנימוקים המרכזיים והברורים לפסיקות, בעוד דיונים ארוכים או למדניים יותר הועברו להערות השוליים כדי שלא להכביד על הקורא.
עוד הוא מציין כי לא כל פסקי ה"בן איש חי" נכללו בספר, אלא רק אלו הרלוונטיים למציאות ימינו. כך למשל, פסקים שנגעו למציאות הייחודית של יהודי עיראק בתקופתו של הבן איש חי לא הוכנסו, מתוך רצון לשמור על ספר שימושי ועדכני עבור ציבור הלומדים כיום.
הרב בן יוסף מוסיף כי כאשר נמצאו הבדלים בין ספריו המוקדמים והמאוחרים של רבי יוסף חיים, נבחרו להופיע בספר הפסיקות המאוחרות, כדי לשקף את מסקנתו הסופית. כמו כן, צוין כי חלק מן ההסברים וההשלמות בגוף הספר אינם מדברי הבן איש חי עצמו, אלא מבוססים על פוסקים נוספים.
הרב בן יוסף מדגיש כי מקור ההלכות המרכזי המצוין בספר הוא ספר "בן איש חי", גם כאשר אותן הלכות מופיעות בספרים נוספים של הרב. הוא מסביר כי הבחירה נעשתה משום שמדובר בספר הנפוץ והמוכר ביותר בקרב הלומדים.
בנוסף לכך, כתב כי במקומות שבהם ה"בן איש חי" קיצר בדבריו או לא הבהיר את עמדתו באופן מלא, הובאו השלמות מדברי פוסקים אחרים, ובהם השולחן ערוך, כף החיים והרב מרדכי אליהו. נוספו גם פסקים בהלכות חול המועד וארבעת המינים "כדי שלא יהיה הספר חסר".
את ההקדמה חותם הרב בן יוסף בתפילה כי הספר החדש יסייע "להרחבת גבול תורת רבינו הבן איש חי במלוא הדרה".

