בטח נתקלתם לאחרונה בגרסאות שונות של תלונות תקשורתיות, עמוסות סימני קריאה והזהרות, על החוצפה של "הימין" לקדם שינוי מדיניות אפקטיבי בישראל, על בסיס מחקר ונתונים.
המהדרים מתארים נשים בכירות בארגונים אלו כעלה תאנה שנועד להסתיר כוונה ציונית זדונית כלשהי. הרי לא ייתכן שמונו לתפקיד כי הן טובות בעבודתן - ברור שהן לא מבינות שהן כלי בידיהם של זקנים עם פרוטוקולים.
"דמוקרטיה" אליבא דכותבי קריאות הגוועלד! משמעותה כשכולם מסכימים איתם. רק איתם. אמונה ולאומיות - היסודות המכוננים של הדמוקרטיה בת זמננו - הם אויבים מסוכנים ל"דמוקרטיה" כזו, שאינה אלא מסך עשן שנועד לגרום לציבור להאמין שיש לו שליטה בחייו - בזמן שמישהו אחר מנהל אותם עבורו.
המטרה החדשה של שומרי הסף מטעם עצמם הוא מרכז יכין למחקרים לאומיים אסטרטגיים. מכון מחקר עם תקציב צנוע, שמעסיק אקדמאים, אנשי מעשה והגות. נשים וגברים, עם יחס שונה לאמונה ואופן ביטויה, ומחויבות זהה לעם וארץ ישראל, לסטנדרט אמת ולדיוק בנתונים.
יכין הוא מטרה, כי סותמי הפיות לא סובלים את האוריינטציה היהודית שלו ואת עצם העיסוק שלו בסימביוזה הנדרשת בין ערכים היהודיים ומדינה מודרנית. החירות להיות יהודים בארצנו, מפריעה להם.
ישראל, למי ששכח: הוקמה כמדינה יהודית. מקום יחיד בעולם שבו יהודים לא צריכים לחשוש לבטא את יהדותם. זאת אומרת, טענות שזו אג'נדה "קיצונית" נעדרת לגיטימציה ציבורית חוטאות לאמת - באופן קיצוני.
מקדמי האג'נדה הפרוגרסיבית, מעקרת הזהויות ואויבת הריבונות היהודית בישראל, נחושים לכפות את הדיעות הקיצוניות שלהם על אחרים. לכן, הם מציגים מחקר מקצועי שלא מתיישב עם "הנרטיב" שלהם, כ"אלים" ו"מניפולטיבי" ואת השיח לבירור האמת, החיוני בדמוקרטיה, - כמסוכן.
מרכז יכין, שכותבת שורות אלו גאה להימנות עם שורותיו, הוא לא "ימין" ולא "שמאל". יכין הוא מכון מחקר יהודי הפועל מתוך הכרה בחשיבות האמת לניהול מדינה יהודית מתוקנת.
מי שמצביע על הכיפה והזקן של חלק מאנשי המכון כעל אות קין, עושה זאת על בסיס אותן שיטות הפחדה ששירתו את שונאי היהדות שקדמו להם. ולאותה מטרה.
המחקר ביכין מתמקד בהתוויה ויישום של מדיניות ציבורית יעילה, מבוססת אמת, ידע וכבוד למסורת שהביאה אותנו עד הלום. חוקים שנכתבים ביכין, מרחיבים את הבחירה של אזרחי ישראל, לא מצמצמים אותה. בכוונה. כמדיניות. מוצהרת.
התנ"ך היהודי הוא מקור ההשראה העיקרי להסדרים המדיניים המערביים המודרניים. האמריקנים לדוגמה, בילו לא מעט זמן בבירור ותרגום של מסרי התנ"ך ולקחיו לרפובליקה חוקתית. על "פעמון החירות" האמריקני, חרות הפסוק "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה..." (ויקרא כה:י).
הרעיון שערכים נצחיים אלו יהוו גם היסוד לבירור ההסדרים המדיניים של עם הספר, התורה, עולה בקנה אחד עם הערך המייסד העיקרי של מגילת העצמאות - הקמה של מדינה יהודית, ועם ההגיון המייסד של עם ישראל.
מי שמנסים "לסמן" אותו כמוקצה או מסוכן, באמצעות שקרים ואלימות, לא מוטרדים מכפייה דתית. הם חוששים מהאפשרות שאזרחי ישראל ישתחררו מהתודעה הכוזבת שמנסות לכפות עליהם כתות המגדר, האקלים והאסאלם הקיצוני - כאילו הזהות היהודית של המדינה היא איום, לא מימוש הבטחה. הם יודעים שאין להם סיכוי לכפות את הכפירה, אם תינתן לציבור הישראלי הבחירה לאמץ את שורשיו, תרבותו ואמונתו חופשיים מכפיה, הסתייגות ו"ביקורת המקרא".
בפעם הבאה שאתם נתקלים בכתבת תחקיר שמזהירה אתכם מפני "האג'נדה", של גופים אזרחיים - שבהגדרה יכולים רק לשכנע ואין להם יכולת לכפות? תשאלו את עצמכם אם יכול להיות שלתחקירן יש אג'נדה. ואם אולי, הוא מפחד מיהדות ויהודים.
ותזכרו, שלהיות יהודי בישראל, זו המהות.
הכתובת היא ראש תחום מדיניות יישומיות ב'מרכז יכין'