ברשתות החברתיות מופצים סרטונים בריטיים בהם נראים מוסלמים ליד כנסיות שהפכו למסגדים כשהם מבשרים על השינוי 'לא עוד. זו כבר לא כנסייה, זה מסגד'. על התמורות העוברות על בריטניה שוחחנו עם המזרחן ד"ר מרדכי קידר.
"זו רק אחת מהרבה תופעות שמצביעות בצורה ברורה על כך שהאוכלוסיה בבריטניה הופכת יותר ויותר איסלאמית", אומר ד"ר קידר ומציין שורה ארוכה של דוגמאות המלמדות על כך:
"ראש העירייה של לונדון מוסלמי, יש כמעט עשרים ערים בבריטניה שיש בהן ראש עירייה מוסלמי דרך רוב או כמעט רוב מצביעים מוסלמי. יש התנגדות בבריטניה להביא לבתי הספר אוכל עם חזיר גם כאשר מדובר בתלמידים נוצרים, הם דורשים להשתיק את פעמוני הכנסיות, בסופרמרקטים בערים עם רוב מוסלמי דורשים שלא למכור אלכוהול, ובוודאי שלא חזיר. יש מקומות ששם בתי מרקחת נדרשים שלא למכור אמצעי מניעת הריון כי בעיני האיסלאמיסטים זה לא מוסרי".
ממשיך ד"ר קידר ומציין כי "יש הרבה מאוד תופעות, וחלקן בהתנדבות בריטית. הבריטים לא מחייבים קופאים וקופאיות להעביר ברקוד של מוצרים שכוללים אלכוהול". זאת כחלק מהאיסור הרחב יותר של מגע עם מוצרי אלכוהול, איסור שמשמעותו גם ש"אסור לגדל ענבים ליין, אסור לייצר בקבוקים לאלכוהול ואסור להשקיע במניות של חברה שיש לה מרכולים שמוכרים אלכוהול".
בבריטניה הופכת ההקפדה על המגבלות המוסלמיות הדוקה יותר ויותר, וקידר מציין גם את ההתנהלות המוסלמית במרחב הציבורי בבריטניה, כמו גם במדינות נוספות ביבשת, "הם מתפללים ברחובות, חוסמים את התנועה".
לשאלתנו אם המציאות הזו לא צפויה להביא את התושבים האירופאים, ובתוכם הבריטיים, הוותיקים להתקומם, משיב ד"ר קידר שאינו תולה תקוות גדולות: "הסיכוי שהם יתקוממו הוא כמו הסיכוי שהם יביאו עוד ילדים בעולם אחרי גיל שישים או שבעים. הם בנקודת אל חזור".
קידר מרחיב ומציין כי הדברים מתרחשים הרבה מעבר לבריטניה. "ענפים שלמים בכלכלה בגרמניה, צרפת ואנגליה מוחזקים בידי מהגרים כמו נהגי תובלה, נהגי מוניות, עובדי חנויות ופסי יצור, עובדי מכרות, ענף הבנייה. כל אלה, תחומים חשובים בכלכלה, מוחזקים בידי מהגרים. בעיר רוטרדם בהולנד יש ראש עיר מוסלמי כבר שלושים שנה".
ולנוכח המציאות האירופית הזו קשה להתפלא לנוכח הסנקציות שמטיל האיחוד האירופי על גופי ואנשי ימין בישראל. "הפוליטיקאים המקומיים מתחרים מי יתן למוסלמים יותר, גם כספים, גם תמיכה וגם היענות לדרישות שלהם כדי להיבחר".