ניצול השואה היהודי שהחליט בשנות השמונים לחייו לחזור להתגורר בגרמניה, נפטר בגיל 101.
אלברכט ויינברג, שנולד בשנת 1925 בעיירה רודרפן, נלקח למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, מיטלבאו-דורה וברגן-בלזן. הוא שרד שלוש צעדות מוות לאורך מלחמת העולם השנייה, אך איבד את הוריו וחלק גדול מבני משפחתו שנרצחו בתאי הגזים.
לאחר המלחמה עבר להתגורר בניו יורק יחד עם אותו, ובמשך שנים רבות סירב לדבר על חוויותיו הקשות מהשואה. בשנת 1985 הוא סירב להזמנה לבקר בעיירה ליר, ליד מקום הולדתו. עם זאת, מאוחר יותר הוא החליט לשנות את דעתו ולחזור להתגורר בגרמניה, לאחר שמורה שלח לו תמונה של תלמידים בבית ספר יהודי באזור.
בגיל 87 עזב ויינברג את ניו יורק וחזר להתגורר בגרמניה. הוא נפטר בתאריך 12 במאי, בגיל 101, במהלך שנתו.
מאז חזר להתגורר בגרמניה, הקדיש ויינברג את שנותיו לחינוך צעירים על השואה. הוא חלק איתם את זיכרונותיו הקשים ואת האובדן האישי שחווה. הוא גם סיפר כי הוא חושש שלאחר מותם של מרבית ניצולי השואה, לא יהיה מי שיעיד על הזוועות. "כאשר הדור שלי לא יהיה בעולם הזה יותר, כשאנחנו נעלם מהעולם, אז הדור הבא יוכל רק לקרוא את זה מהספר", אמר ויינברג.
שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, כתב בפוסט ברשת X כי הכיר את ויינברג היטב והביע לו כבוד כ"גשר בין עבר להווה, בין כאב לתקווה, בין המתים שלעולם לא יוכל לשכוח לבין הצעירים אותם עודד לחפש את האמת".