לרגל ימי אייר הכוללים את יום העצמאות ויום ירושלים יוצאת לאור מהדורה מיוחדת של הספר "מי חכם וישמור אלה", המאגד את משנת הגאולה של הרב יעקב משה חרל"פ, ראש ישיבת מרכז הרב.
נינו, ניסן אריה זק"ש, מסביר כי מטרת האסופה היא להתבונן מחדש בתורתו של הרב חרל"פ על תהליך גאולת ישראל ותקומת המדינה מתוך מבט רוחני ותורני.
בפתח הספר כתבו העורכים כי ביקש לקיים את הפסוק "מזקנים אתבונן", ולהאיר באמצעות דבריו של הרב חרל"פ את "אורה של הגאולה הבוקע וזורח עלינו אחרי אלפיים שנה של גלות". לדבריו, הספר מבקש להציג את הדרך שבה ראה הרב חרל"פ את קיבוץ הגלויות, יישוב הארץ, בניין התורה בארץ ישראל והופעת כבוד ישראל בארצו.
העורכים מתארים את תורתו של הרב חרל"פ כ"תורת גאולה" וכ"תורת צפיית ישועה", הממשיכה את דרכם של תלמידי הגר"א ומתמזגת בתורת רבו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא מציין כי מאחר שהרב קוק נפטר עוד לפני הקמת המדינה, דווקא מתוך כתבי תלמידו הגדול ניתן לקבל פרספקטיבה רוחנית על המאורעות הדרמטיים שהתחוללו לאחר מכן, ובהם השואה, תקומת ישראל ושיבת ציון.
בספר מובאים קטעים רבים מספריו של הרב חרל"פ, ובראשם "מעייני הישועה". לצד זאת מובאים דבריו של הרב משה צבי נריה, שכתב, "הרוצה לדעת איך אוהבים את ירושלים, איך אוהבים את ארץ ישראל, ואיך אוהבים את עם ישראל כולו - ילמד את ספרו ממעייני הישועה".
לדברי העורכים, עורכי האסופה ביקשו להתמקד בעיקר בכתבים העוסקים בגאולת ישראל המתרחשת בדורנו. "ניסינו להתמקד עד שכמה שידינו מגעת, באיסוף דברי רבינו בעניינים שקשורים לגאולת ישראל המתרחשת בדורנו. תוך ניסיון להיצמד לדברים שנאמרו בהקשר לאירועים מסויימים בדרך להקמת המדינה".
בספר מודגש כי חלק מן החומרים נאספו מעיתונים וממקורות שונים שאינם כתבי ידו הישירים של הרב חרל"פ. העורכים מציינים כי אותם קטעים "משקפים את ההרגשה ורוח הדברים", אך אינם חתומים בידי הרב עצמו, ולכן סומנו באופן מובחן באמצעות אות שונה ופס אפור לצידם.
רובו של הספר הוא ליקוט שנערך מתוך רצון לשמר את האותנטיות של המקורות. "השתדלנו להביא את הדברים כמו שהם בעריכה בסיסית אך לא לקלקל את הטעם המקורי והאותנטי", כתב זק"ש, שציין גם כי בראש כל שער נוספו דברי מבוא קצרים ורקע היסטורי ורעיוני.
המהדורה החדשה כוללת חלוקה מחודשת של החומר לשלושה עשר "שערי גאולה". לצד קטעים שכבר נדפסו בעבר נוספו פסקאות חדשות, מכתבים, כרוזים, קריאות ותיאורי אירועים שנלקטו מכתבי יד, מכתבי עת ומעיתונות התקופה.
העורכים מדגישים כי רבים מן הקטעים המתפרסמים בספר רואים אור לראשונה. לדבריו, מדובר בחומרים נדירים המאפשרים הצצה רחבה יותר ליחסו של הרב חרל"פ לתהליכים הלאומיים והרוחניים של תקופתו ולמבטו על תהליך הגאולה המתרחש בארץ ישראל.
לצד דברי הרב חרל"פ שולבו באסופה גם כתבים מתורתם של בניו וחתניו, "מבית מדרשו של רבינו יצאו". זק"ש מציין כי מאחר שהרב חרל"פ הסתלק בראשית שנותיה של המדינה, דווקא אצל בניו ותלמידיו ניתן למצוא עיסוק רחב יותר במקומה של מדינת ישראל בתהליך הגאולה.
בין הרבנים שתורתם מובאת בספר נמנים הרב יחיאל מיכל חרל"פ, הרב חיים זבולון חרל"פ, הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש, הרב שמואל ברוך ורנר, הרב ישראל הלוי בארי והרב ניסן מאיר פייבל זק"ש. בדברי התודה שבהקדמה הודו עורכי הספר לשורה של בני משפחה, חוקרים ואנשי ציבור שסייעו בהוצאת הספר ובהשגת החומרים.
את ההקדמה חותמין העורכים בתיאור התקופה הנוכחית, אותה הגדיר "ימים גדולים אלה העוברים עלינו". לדבריו, מדובר בתקופה שתחילתה "בשפיכת דם ישראל איומה ונוראה", והמשכה "בגילוי גבורת ישראל בכל קצוי תבל, ובבניין ארצנו לארכה ולרחבה והתעוררות רוח טהרה".