עולם התורה הציוני-דתי נמצא בשנים האחרונות בתנופת פריחה חסרת תקדים, אך דווקא בשיח התקשורתי המרכזי הוא נותר לעיתים בצל הדיונים הסוערים על גיוס חרדים.
לקראת חג מתן תורה, הרב יצחק נריה, ראש ישיבת תורה בציון ירושלים, נכדו של "אבי דור הכיפות הסרוגות" הרב משה צבי נריה זצ"ל, מבקש להחזיר את הזרקור אל בתי המדרש המשלבים ספרא וסייפא, עומק למדני ואחריות לאומית.
בראיון באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7 הוא מתאר עולם תורה חי, תוסס ומתפתח, שאינו חושש להתמודד עם שאלות השעה מתוך מחויבות עמוקה להלכה ולעם.
"תורת השם תמימה משיבת נפש - זה המקום היחיד שתיכנס לבית מדרש ויש שם את הספרים של גדולי ראשי הישיבות מכל הדורות", מגדיר הרב נריה את הייחודיות של עולם התורה הסרוג. "בלמדנות, גדולי החסידות, תורתו של מרן הרב קוק, תורתם של ראשונים באמונה, במחשבה וגם בעיון. לומדים תנ"ך, מחשבת ישראל והלכה, ולא מנסים לקפח אף חלק בתורה. אם אתה שואל אותי מה המגדיר השלם של עולם התורה הציוני - זה עולם מושלם".
בניגוד למודל החרדי השואף לכך שכל בחור יישאר בכולל, הרב נריה מדגיש כי אצל הסרוגים מדובר בבחירה מושכלת של המצוינים ביותר. "בעולם התורה החרדי האידיאל שכל אחד צריך להיות אברך. אצלנו זה אחרת: הטובים ביותר נשארים. אלו לא חבר'ה שאין להם ברירות אחרות בחיים. אלו חבר'ה שעשו חמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים, שולטים באנגלית ובוחרים בתורה מתוך מקום עמוק של אחריות לדורות הבאים. הם מבינים שכל ציבור צריך מנהיגות תורנית משלו".
מתגייסים להצמחת גדולי תורה מבני הציונות הדתית. לחצו כאן>>>
הרב נריה אינו חוסך בביקורת עצמית על הדרך שעבר המגזר ביחסו ללומדי התורה. "לפני עשר שנים זעקתי 'איפה הישיבות שלנו?'. במבט לאחור, התקדמנו מאוד. הציבור היום יודע שהוא צריך להחזיק תלמידי חכמים ולטפח אברכים מצוינים, כי אחרת לא יהיה לנו כאלה".
הוא מספר על תופעה מדהימה שמוכיחה את ה"רצינות בכל תחום" של בני התורה הסרוגים. "באחד הכוללים לדיינות ניגשו 12 חבר'ה למבחני דיינות ורק שניים עברו - אלו השניים שעשו הכי הרבה ימי מילואים. זה לא הגיוני, הרי הם לא ישבו בחמ"ל אלא נלחמו בשטח. התשובה היא אחת: כשאתה רציני, אתה רציני בכל תחום. אנחנו מאמינים גם בהתיישבות, גם בכלכלה וגם בתורה ובצבא".
המבנה של עולם התורה הציוני-דתי מגוון: ישיבות הסדר, מכינות קדם-צבאיות, ישיבות גבוהות ו"מכינות ישיבתיות" - ז'אנר חדש שנמצא בפריחה. הרב נריה מציין את הישיבות לבוגרי צבא, כמו זו שבעלי, שם קצינים ששירתו שלוש שנים חוזרים לבית המדרש כדי להעמיק את הקשר התורני שלהם.
כאן נכנסת לתמונה קרן 'אחד לאחד', המפעילה ועדה בראשות הרב יעקב אריאל לאיתור וטיפוח העילית התורנית. "אנחנו מנסים לברור את הטובים ביותר ולהגיד להם: חבר'ה, אנחנו מאמינים בכם, נשקיע בכם שתמשיכו לגדול בשביל כולנו. יש היום ראשי כוללים ורבני יישובים שאומרים לנו שבלי התמיכה הזו הם לא היו מגיעים לאן שהגיעו".
התמיכה של הקרן אינה רק סמלית. אברכים מעל גיל 27, לרוב עם משפחות, מקבלים מלגה של 3,000 שקלים מהקרן ובנוסף מלגה מהישיבה, מה שמביא את המשפחה להכנסה קבועה של כ-6,000 שקלים בתוספת מגורים.
"זה נותן יישוב הדעת. אברך אמר לי: 'זה נותן לי מוטיבציה, מה שנקרא באנגלית 'דרייב', ללמוד בצורה שלמה כי עם ישראל עומד מאחורי'. זה גם יוצר הסכמי 'יששכר וזבולון' מרגשים. תורמים מספרים לי שהתמיכה באברך נותנת להם כוח בעבודה שלהם".
כשהוא נשאל על המתקפות והזלזול מצד גורמים בציבור החרדי והאמירה של הרב דוב לנדו לפיה בני הציונות הדתית "נהרגים כי הרבנים שלהם מלמדים תורה מעוותת", הרב נריה מודה שזה "חץ בלב", אך שומר על אופטימיות. "מחלוקות בעם ישראל תמיד היו. כשהתחילה המחלוקת בין הליטאים לחסידים, הגר"א לא הסכים לקבל את בעל התניא. היום? מנהיג הציבור הליטאי הרב דוב לנדו הוא נכד של אדמו"ר מחסידות סטריקוב. דברים לוקחים זמן. אני לא נבהל, הדרך שלי ישרה ומבוססת. יהיה מי שייקח לו 50 שנה להבין, אבל לי ברור שגדול הדור הבא יהיה מהציונות הדתית. כשהדור הצעיר החרדי מגיע לישיבות שלנו, הם אומרים: 'אתם אנשי אמת, יש לכם תורה עמוקה ושלמה'".
גם כלפי הציבור החילוני והמתקפות על "הדתה", הרב נריה מציע מבט מפויס ומאמין. הוא מספר על מפתח פטנטים לניתוחי מוח שפגש במטוס, שאמר לו: "אני מקנא בכם הדתיים, אצלכם עדיין לומדים תורה ממישהו שמתרגש ושמח".
הרב מסביר: "התורה היא מהותית לכולנו. יש לנו אחים שלא מכירים בכלל את מקומה של תורה, ואנחנו צריכים להיות גשר. הבעיה היא שלפעמים על גשר דורכים".
בנושא הגיוס החרדי, הרב נריה נזהר מפתרונות קסם או כפייה. "אני חושב שהם צריכים לקבל החלטות משלהם. ככל שפחות יתערבו להם, הם יעשו את מה שעם ישראל זקוק לו. כואב לי המצב. אני עצמי משרת במילואים, ואתמול הייתה הכנסת ספר תורה לזכר תלמיד שלנו שנפל. בדור של גאולה אתה צריך להיות חלק מהכלל, וחלקם עדיין מרגישים שהם צריכים לדאוג רק לאינטרסים שלהם. זה תהליך שייקח זמן כי אין ברירה אחרת - גם להם".
לסיום, הרב נריה נזכר כיצד בתחילת הדרך הבטיח לתורמים גדולים, שעם ישראל יחזיק את המפעל הזה בכוחות עצמו. "הם לא האמינו לי, והיום עם ישראל מחזיק את קרן 'אחד לאחד'. אני רואה מילואימניקים שחברים שלהם נפלו בקרב, והם באים ואומרים: 'אני יודע שהוא עזר לכם והאמין בעולם התורה, ואני רוצה להיכנס לנעליים שלו'. עם ישראל אוהב תורה ומאמין בה. בסוף, אנחנו חושבים שאנחנו מחזיקים את התורה, אבל התורה היא זו שמחזיקה אותנו".
מתגייסים להצמחת גדולי תורה מבני הציונות הדתית. לחצו כאן>>>